שיטת הדירוג המופלאה שלי
1. לא לגעת, גם לא עם מקל
2. בלתי קריא, וניסיתי כמה פעמים
3. דבר טוב אחד היה בחוברת הזאת, שהיא נגמרה
4. יותר מעניין לקרוא את המילון
5. קריא אך די מיותר
6. מעביר את הזמן
7. מעביר את הזמן בסבבה
8. בשביל זה שווה לפנות זמן
9. ללקק את האצבעות
10. זה הדבר האמיתי, הפסגה.
|
|
הירקן עונה 2 טור 1
מאת דני אמיתי
חזרתי!!!!
כן כן, לאחר יותר משנה של שתיקה הירקן קם משנתו עם כוחות מחודשים והרבה כוונות טובות לעונה חדשה.
כמה מילים על ההיסטוריה של הירקן לפני שנמשיך:
לפני 5 שנים התחלתי לכתוב טור שבועי שבמשך הזמן הפך לטור דו-שבועי, חודשי ובאיזשהו שלב פשוט הפסקתי לכתוב. כשהתחלתי את הטור הוא היה מורכב מביקורות על חוברות חדשות בלבד ולאט לאט הוספתי כל מיני פינות שונות ומשונות והחיים היו טובים. באיזשהו שלב אפילו כתבתי טור בשידור חי מכנס קומיקס בארצות הברית של אמריקה כולל תמונות שלי מחייך עם כמה יוצרי קומיקס יקרים.
כל פעם שרציתי להחזיר את הירקן לחיים משהו עצר אותי. בהתחלה פשוט לא היה לי כוח לכתוב (הרבה יותר פשוט לשבת ולבהות בטלוויזיה), אחר כך לא היה לי זמן (שזה דבר טוב כי זה אומר שפתאום היו לי חיים), ולפני כמה חודשים שסוף סוף ישבתי לכתוב טור חדש לא ידעתי איזה מספר הוא אז וויתרתי (ללא ספק אחד התירוצים הטובים). כתבתי בסביבות ה-77 טורים אבל בגלל שאני גאון ושמרתי אותם בכל מיני שמות מוזרים אין לי מושג כמה טורים כתבתי בדיוק ואין דרך לבדוק את זה.
אז החלטתי החלטה אמיצה ואני לוקח את הטור למקורות.
עונה שניה, מספור מחדש ולא רק שאני לא משנה משהו אני חוזר אחורה לימים שהטור היה מורכב מביקורות נטו ומשם נמשיך לאן שהטור ייקח אותי.
בנוגע לתדירות, אני חושב לדבוק בגישה של מארוול:
למי שעוקב, הסיפור הגדול של ספיידי: One More Day מאת סטראזינסקי וקסאדה שהיה כבר אמור להסתיים (לפי לוח הזמנים המקורי) בקושי הגיע לחצי הדרך. כשהאנשים החשובים במארוול התבקשו להגיב בנושא, הם אמרו משהו בסגנון: מה פתאום, אנחנו כן עומדים בלוח זמנים (פשוט לא הלוח זמנים שפורסם אלא לוח זמנים סודי שלנו).
ולהלן שיטת הדירוג המופלאה שלי, שום דבר מיוחד, מיספור מ 1-10 לפי הסולם הבא:
1. לא לגעת, גם לא עם מקל
2. בלתי קריא, וניסיתי כמה פעמים
3. דבר טוב אחד היה בחוברת הזאת, שהיא נגמרה
4. יותר מעניין לקרוא את מילון אבן שושן אותיות ג-ו
5. קריא אך די מיותר
6. מעביר את הזמן
7. מעביר את הזמן בסבבה
8. בשביל זה שווה לפנות זמן
9. ללקק את האצבעות
10. זה הדבר האמיתי, הפסגה.
Action Comics #857 משהו לא עובד לי עם ההרצה הזאת, אין ספק שהאומנות של אריק פאוול נראית טוב אבל הסיפור יותר מדי ילדותי ודי מיותר האמת. המזל היחיד הוא שבכל זאת מדובר בכותבים מקצוענים (ג'ונס ודונר) שאיכשהו מצליחים להכניס קמצוץ עומק לסיפור. (7/10)
Authority Prime #1 קראתי את זה לפני כמה שעות ואני לא זוכר כלום. אם אתם לא חזק בעולם של ווילדסטורם אין לכם מה לחפש כאן. (6/10)
Black Panther #31 איכשהו אני עדין קורא את הסדרה הזאת. באמת שאין לי מושג למה. אין כאן שום דבר מיוחד ועכשיו שבן וג'וני הצטרפו על הפנתר ואשתו בכלל לא ברור מה הקטע של הסדרה. (5/10)
Boys #11 סיפור חדשה, זוועות חדשות ובשאיפה קצת יותר עניין לעומת ההרצה השנייה. (6/10)
Captain America #31 ברובייקר מצליח לכתוב את הסדרה של קפטן אמריקה בלי קפטן אמריקה ולגרום לזה לעבוד. חייבים להוריד בפניו את הכובע. ומה אתם אומרים? באקי מעמיד פנים? (8/10)
Countdown #27 באמת שלא נעים להגיד, אבל החוברת הזאת נראית כמו פרסומות אחת גדולה לפרויקטים חדשים של די-סי. (6/10)
Daredevil #101 כבר אמרתי שבורבייקר הוא איש יקר? יש כאן אקשן, יש כאן מתח ויש כאן כותב ענק. הוא מצליח בקלות להעביר לקוראים את הרגשות של מארדוק לאשתו שמאושפזת בעקבות איבוד שליטה שלא באשמתה (מישהו סימם אותה והיא הפכה לתוקפנית במיוחד). האומנות של מייקל לארק משלימה את הכתיבה בצורה יוצאת מן הכלל, במיוחד הקטע שם מארדוק מחבק את אשתו במיטה. (9/10)
DMZ #24 סיפור קצר וחמוד שמראה כיצד נראה יום שגרתי בחיי תושבי מנהטן המתפוררת. (7/10)
Fables #66 אין מילים, הסדרה הזאת לא מפספסת. (9/10)
Foolkiller #1 לא יודע.... צריך לקרוא את החוברת השניה כדי לראות אם יש מה לחפש בסדרה הזאת מלבד אלימות שאמורה לזעזע אבל לא מצליחה. לפחות לא מספיק. (6/10)
Green Arrow Year One #6 המיני סדרה המצוינת הזו מגיעה לסיומה וכך גם סיפור העבר של הקשת הירוק. אנדי דיגל מראה לנו כיצד הסנוב המיליונר שלא רואה אף אחד ממטר הופך לגיבור ולאיש עם לב ונשמה. ומה שיפה במיני סדרה זה שהכל נראה מאוד אמין ואמיתי. (8/10)
Highway #5 מה? כבר נגמר? אין המשך? יובל? אתה בטוח שזה הסוף? באסה. מיני סדרה מהירה, קלילה, כיפית שמסתיימת בדיוק כפי שהיא היתה צריכה להסתיים. תענוג. (8/10)
Marvel Zombies 2 #1 הרעיון מאחורי העונה השניה פשוט ויפה: חלק מהגיבורים/זומבים מתחילים לחזור למוטב ומראים סימנים של איבוד תיאבון כאשר החלק השני רעב מתמיד וכפי שזה נראה קירקמן בונה לנו כאן קרב של זומבים נגד זומבים. האומנות של פיליפס משום מה פחות מרהיבה מהאומנות שלו בעונה הראשונה. או שזה סתם נדמה לי. (7/10)
Mighty Avengers #5 מישהו מוכן להסביר לי מה עובר על בנדיס? הוא כל כך מרוצה מההחלטה שלו להחזיר את בלוני המחשבות שהוא לא רואה בעיניים. גם אם לעיתים (האמת שכמעט תמיד) זה לא במקום, מגוחך לגמרי, מטופש לגמרי ועוצר קצת את הזרימה של הסיפור, הוא בשלו. סך הכל הסיפור לא רע, מלא אקשן מרהיב מאת עפרונותיו של פרנק צ'או המוכשר, אבל עדין מה שזוכרים זה בלוני המחשבה וזה שהחוברת הקודמת יצאה לפני 3 חודשים בערך. (7/10)
Moon Knight #13 בשיא הכינות, אני לא יודע מה בדיוק קראתי. 13 חוברות שאין לי שמץ של מושג מה קרה בהן. זה לא שאני לא יודע לקרוא, פשוט שום דבר כאן לא ברור, אני לא מצליח להבין מי אלו הדמויות הללו ומה הן רוצות. ובדיוק שהחלטתי נחרצות שאני מפסיק לקרוא את הסדרה מארוול החליטו להכניס כותב חדש ובגלל שמדובר במייק בנסון שכתב 2-3 פרקים לסדרת הטלוויזיה המשעשעת "הפמליה" אני כמובן אמשיך לקרוא. (5/10)
She Hulk #22 פיטר דייוויד נכנס במקום דן סלוט ככותב הקבוע של הסדרה וכפי שזה נראה מדובר בשינוי לטובה. דן סלוט הראה סימני שחיקה ופיטר דייוויד נכנס לסדרה במלוא המרץ. הגיבורה שלנו עובדת עכשיו כציידת ראשים לייט (מאתרת פושעים שברחו ממשפט וכדומה) ומסתבר שזה לא כל כך פשוט. העלילה זורמת נהדרת, הסיפור מסקרן והעתיד נראה וורוד. (8/10)
Superman #669 נחמד שפתאום מגלים שיש עוד ניצול מכוכב קריפטון ושהסיפור שלו אפילו חצי מעניין, השאלה היא מה מתכננים בדיוק לעשות איתו? לצרף אותו לליגת הצדק? להרוג אותו? או סתם להתעלם ממנו? נחכה ונראה. האומנות של לאונארדי בסדר ולעיתים אף בסדר גמור. (7/10)
Ultimate Spider-Man #115 הגרין גובלין ברח מהכלא ומחליט לשכנע את תושבי ארצות הברית שהפלילו אותו והוא בעצם הקורבן כאן ולא ספיידי וחבריו מהממשלה. הבעיה היא שהוא פסיכופט והרבה יותר כיף לו להרוג אנשים מאשר לנסות לשכנע אותם. אז בגדול יש לנו סיפור שהתחיל בצורה קצת שונה מהרגיל אבל רוב הסיכויים שיסתיים בקרב טיפוסי של ספיידי נגד הגובלין. לא שיש משהו רע בזה. (7/10)
Walking Dead #43 קירקמן בונה כאן מלחמה, מלחמה שהיתה אמורה להתחיל בגיליון הזה אבל משיקולים חצי הגיוניים תתחיל רק בחוברת הבאה. מה השיקולים? לסגור את כל הקצוות לפני המלחמה ואז להתמקד במלחמה ללא הפרעות ופלאש-בקים באמצע. חכם. אחלה סדרה אם לא אמרתי. (8/10)
Wolverine Origins #18 ההרצה הנוכחית עוקבת אחר המפגש והשיתוף פעולה הראשון של וולברין עם קפטן אמריקה כאשר ניק פיורי גם מצליח להשתחל לעניינים. אם ברובייקר היה כותב את זה ומייקל לארק מצייר זה היה יכול להיות סיפור ענק אבל דניאל וויי כותב בצורה בינונית עם הברקה אחת או שתיים בחוברת והאומנות של דילון די משעממת ולא מרגשת במיוחד. (5/10)
פרס הירקן לחוברת הטובה של הטור ניתן ל: Fables #66
פרס הירק הרקוב של הטור ניתן ל: Wolverine Origins #18
רק בגלל הפוטנציאל הלא ממומש שיש בסדרה הזאת. נראה שמארוול לא כל כך יודעים מה לעשות איתה ואיך בדיוק להכניס אותה להמשכיות של וולברין.
וזהו, כאן תם ונשלם לו הטור הראשון בעונה השניה, או איך שאתם רוצים לקרוא לזה, של הירקן. אני אעשה את כל המאמצים, באמת, להמשיך ולכתוב לפחות טור אחד בחודש ועם הזמן להכניס כל מיני פינות שיעשו רק שמח. בעוד כמה ימים אנחנו סוף סוף נדע איך מסתיימת המלחמה של הענק עם הקרב שכולם חיכו לו: הענק נגד הסנטרי. לדעתי הקרב יתפשט על פני כל ארצות הברית ואז פתאום הענק יקלוט את המבט של ילדה תמימה מפוחדת ויחליט להיכנע. ואז מישהו יירה בו. ואז תהיה לנו סדרה של הענק בלי הענק עד שייכנס ענק חדש.
|



|