אקס-מן הסוף: קשת ראשונה

במקור: X-Men The End: Book One
כותב: כריס קלרמונט
צייר: שון צ'אן






הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 7/10






לפני כמה שנים יצאה חברת מארוול ביוזמה חדשה שנקראת The End, כאשר בחוברות האלה מסופר על הימים האחרונים של גיבורים שונים ביקום של מארוול. עד היום יצאו חמישה כותרים תחת הכותרת הזאת שהאחרון מספר על החבורה הגדולה מכולן האקס מן.

כל מי שקרא אקס-מן בשלוש עשר השנים האחרונות יודע שלחבורה הזאת יש מספר שנע בין מיליון לאלף ואחת אפשרויות לעתיד כלשהו. אני לא יודע אם העתיד שמסופר בסדרה הזאת הוא העתיד הרשמי של החבורה, מה שכן הוא המעודכן ביותר. הסדרה מתרחשת חמש עשרה שנה בעתיד ומתחילה בחלל החיצון. בתחילת הסיפור אנחנו פוגשים את אליה שהיא ביתם המשותפת של בישוף ווורבירד. אליה מגלה שהקרי, אויביה של ממלכת השהיר (הממלכה ממנה היא הגיעה), פלשו לאזור שלה ושם נפגשו עם סוחרי עבדים משופרים גנטית. במהלך ההיתקלות איתם היא פוגשת דמות מסתורית שעוזרת לה ובסוף החוברת אנחנו מגלים מי היא הדמות ואיך היא קשורה לאקס-מן. הסיפור עובר לכדור הארץ, שם אנחנו פוגשים את הדמויות שאנו מכירים, מגלים מה קורה איתם ומה המצב בכדור הארץ. במשך כל הסדרה אנחנו פוגשים דמויות מוכרות יותר ומוכרות פחות שכוללת גם את הרעים וגם את הטובים ואנחנו לומדים באיזה מצב כל דמות נמצאת. ככל שהסדרה מתקדמת אנחנו לומדים שהם נמצאים תחת מתקפה חסרת תקדים שמתמקדת בכל אחד ואחד מהם. המתקפה באה לשיאה בחוברת השישית שסוגרת את ההרצה הראשונה.

כמו שהשם מרמז יש דמויות שמתות בסיפור אבל עדיין אף אחת מהדמויות המתות לא כוללת דמות ממש חשובה או מרכזית. הקשת הראשונה מספרת המון אבל בעיקר נותנת רקע על הדמויות, המצב שלהן בעתיד ועל מי שעומד מאחורי ההתקפות. בשתי הקשתות הבאות אנחנו נגלה בדיוק מה קורה.

אם לא קראתם אקס-מן בשנה האחרונה יהיה לכם קשה להתחבר לסיפור ולמרות שהוא בגדול עומד בפני עצמו עדיין חסר המון רקע על הדמויות ועל מערכת היחסים הממש מורכבת בסדרה הזאת. כל מי שקורא אקס-מן באופן סדיר ימצא את עצמו נהנה מאוד מהסדרה גם בגלל שהיא כוללת המון דמויות וגם בגלל שהיא מתבססת ברובה על דברים שקרו בשנתיים האחרונות. אישית אני ממש לא אהבתי את החוברת הראשונה והתחלתי ליהנות מהסדרה רק בערך בחוברת מספר שלוש והסיבה היא שהסיפור לא התמקד באקס-מן עד אז אלא בדמות חדשה שקשורה לאקס-מן אבל לא מעניינת במיוחד. אני מקווה שההמשך של הסדרה לא יתמקד בחלל החיצון ויישאר על כדור הארץ כי רק ככה לדעתי הסיפור נשמע אמין יותר.

הכותב, כריס קלרמונט, מכיר את החבורה הזאת יותר טוב מכולם וחצי מהאירועים שקורים בסדרה הזאת מבוססים על דברים שהוא כתב. ככל שקוראים את הסדרה שמים לב שהוא מכיר היטב את הדמויות וברור לו לאן הוא הולך. קלרמונט אוהב לסבך את הקורא ולמרות שהוא נרגע קצת יש בסיפור המון שכבות והמון עלילות קטנות שקורות במקביל לסיפור המרכזי. הכתיבה זורמת יפה ולמרות גודל הסיפור הוא עדיין מצליח להשתלט עליו. הבעיה היחידה היא שהוא לוקח כמובן מאליו שכל מי שקורא את הסדרה הנוכחית מכיר היטב את ההיסטוריה של האקס-מן ולכן הוא מרשה לעצמו לשלב המון אלמנטים שהופיעו בסיפורים הישנים שלו כמו התליון של מאליס. הדבר הזה גורם לקוראים הותיקים ליהנות יותר מהסדרה אבל מי שהתחיל לקרוא אקס-מן רק לאחרונה ימצא את עצמו מסתבך טיפה בסיפור. כרגיל, הדיאלוגים של קלרמונט חזקים ודרכם לומדים המון על המצב של הדמויות בעתיד ומה הביא אותן למצב הזה. אני לא חושב שקיים כותב שיכול לספר את הסיפור הזה טוב יותר מקלרמונט אבל את זה נגלה רק בעתיד.

הצייר של הסדרה, שון צ'אן, מוכר לקוראי האקס מוולברין, שם לדעתי הוא לא הבריק ביותר אבל כאן יש הרגשה שצ'אן מתעלה על עצמו. אין ספק שהסדרה הזאת מבוססת יותר על סיפור טוב ושהאומנות לוקחת את המושב האחורי אבל זה לא גורע ממנה בכלל. צ'אן מצייר חזק וחלק והאומנות זורמת , האקשן האין סופי שמציעה הסדרה עובר בצורה טובה ונראה מצוין. צ'אן צריך לצייר בסיפור הזה המון דמויות, רקעים שונים ומקומות רחוקים והוא עושה את זה בצורה סבירה. אני מאמין שעם צייר גדול יותר כמו אנדי קיוברט הסדרה הזאת הייתה הופכת לטובה יותר ולמרות צ'אן אמנם מצליח בעבודה עדיין קיימת הרגשה שחסר משהו. אני רוצה להאמין שהבחירה בצ'אן באה כדי לתת לכותב להשתלט ולכן לקחו צייר טוב אבל לא מלהיב במיוחד.

לסיכום, סדרת אקשן לא רעה עם רעיון טוב שמבוצע לא רע בכלל אבל עדיין לא מלהיב במיוחד. אני מקווה שהקשתות העתידיות של הסיפור תהינה "גדולות" יותר. בינתיים הסדרה הזאת מקיימת את ההבטחה שלה והמתח רק הולך ונבנה. קוראים חדשים יתקשו מעט להבין מה הולך כאן אבל אני מאמין שקוראים ותיקים של כותר האקס ייהנו ממנה. אני למשל מאוד נהנה לראות את הגרסה העתידית של האקס-מן ולגלות מה קרה לדמויות שאני אוהב.