X-MEN DEADLY GENESIS #1-#6


כותב: אד ברובייקר
צייר: טרוור היירסין וסקוט האנה







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 5/10





זאת לא הפעם הראשונה שחברת מרוול מבטיחה לנו סדרה שתשנה ואת הדרך בה אנחנו מסתכלים על גיבורים מסוימים ושתגרום לנו ליפול מהכסא ולמלמל משפטים כמו "אני לא מאמין שאני קורא את זה". זאת גם הייתה ההבטחה של המיני סדרה הזאת, אם מרוול הפעם עמדו בהבטחות שלהם זה תלוי איך מגדירים שינוי מרחיק לכת.

חברי האקס-מן עדיין מנסים להתאושש מאירועי House of M ולהתרגל למצב החדש שנוצר. סנטינלים עומדים ברחבת הבית ספר ומספר המוטנטים בעולם שואף לאפס. באמצע כל הדברים האלו הם מגלים איום חדש ובלתי מוכר שחייבים לטפל בו. הצוות שנשלח לטפל באיום מגלה שהוא הרבה מעבר לכוחות שלהם מה עוד ששני חברים חשובים נעלמו. במהלך החקירה של האירוע הם מגלים קשר בין ההתקפה לעבר הרחוק שלהם ולסוד אפל מעברם שכלל לא היו מודעים לקיומו. ככל שהמיני סדרה מתקדמת הקוראים מגלים עוד ועוד פרטים בעיקר מטרידים על האיש שמנהיג את החבורה הלא הוא צ'ארלס אקסוויר. האירועים המפתיעים לא מפסיקים להגיע כאשר במרכז הכל עומדת דמות חדשה בעל קשר חזק לאחד מגיבורי האקס-מן. כל מי שקורא אקס-מן באופן רציף ימצא את עצמו נהנה לפרקים מהסדרה ואפילו יופתע. גם מי שאין לו שום קשר לסדרה יכול לקרוא בלי שום בעיה למרות שיהיה קצת קשה להתחבר אליה. הבעיה הגדולה של הסדרה היא האורך, הסיפור עצמו יכול היה להיות מסופר בארבע חוברות בלבד וכך להפוך לחזק יותר. בנוסף, הסיפור לא כל כך משנה כמו שהבטיחו. אומנם הדמות החדשה היא מעניינת והדיבורים על קיומה כבר קיימים שנים אך עדיין רגע הגילוי הוא לא כך כך חזק ומרגש כפי שהוא אמור להיות. יש גם דמות שחוזרת שהשינוי הגדול שעברה במהלך הסיפור הופך אותה למשהו בלתי מוכר וחבל שכך. ואם אנחנו כבר מתלוננים אז נציין גם את העובדה שהמיני סדרה תמשיך בסדרה הרצה של האקס-מן, זאת אומרת שמרוול כמעט מכריחים את הקוראים להמשיך ולקרוא. ולכל קוראי הסדרה הרצה שלא קראו את המיני סדרה ייווצר חור בהשכלה.

בזמן האחרון מרוול התחילה בסיפורים חדשים שניתן לקרוא להם "ההיסטוריה הנעלמת". בסיפורים כאלה הקוראים מקבלים כל מיני השלמות וסיפורים שקרו בעבר הרחוק אבל אף פעם לא טופלו באיזושהי סדרה. המיני הזאת, בשונה למשל מקפטן אמריקה או המיני סדרה המצוינת Fantastic Four First Family, לא ממש מצליחה להעביר את אותה עוצמה כמו הסדרות שמוזכרות לפנייה. הגילויים אומנם מעניינים אך הם לא מספיק מרגשים או חזקים אם אתם לא מכירים טוב את האקס-מן. השינוי הגדול שעובר על החבורה וההחלטה הסופית של מנהיג האקס-מן סקוט סאמרס, נראית כמשהו כפוי אין הגיון אחרי אותה החלטה וזה לא נשמע טוב.

הכותב, אד ברובייקר, שנהפך אט אט לאחד הכותבים הטובים של מרוול נכשל וחבל שכך כי הוא זה שאמור לכתוב את סדרת האקס-מן בעוד כמה חוברות. ברובייקר, שבדרך כלל הוא כותב מחושב בעל רעיונות טובים וזוויות מפתיעות, נכנע כאן להיסטוריה המדהימה של חבורת האקס-מן וכאשר ניסה לשפר ולהעשיר אותה הוא רק הצליח להרוס. ברובייקר כתב סיפור די צפוי עם סוף ידוע ומרח את הסיפור הזה על יותר מדיי חוברות עם דיאלוגים שבלוניים ולא כל כך מעניינים. הוא לא הצליח להפוך את הדמויות לשלו (למשל כמו שהוא הצליח עם דרדוויל וקפטן אמריקה) ויש הרגשה שהדמויות האלה קצת "גדולות "עליו. אם הסיפור הזה היה מתקיים במסגרת הסדרה הרגילה אולי אפשר היה לסלוח על כל זה אבל להוציא מיני סדרה ולהכריח אנשים להוציא עוד כסף זה תרגיל מלוכלך שרק מוריד את הציפיות מהסדרה שלו.

אחד הדברים שאני אישית ממש שונא זה החלפת צייר באמצע הסדרה מה עוד אם מחליפים אותו למישהו גרוע. המיני סדרה התחילה עם הצייר העולה טרוור היירסין אך מהחוברת השנייה הוא היה אחראי אך ורק למבנה הפנלים והסקיצות הראשוניות. סקוט האנה, איש דיו מוכשר, השלים את התמונה ברמה די ירודה מה שהוביל לאומנות שלא נראתה טוב. המיני סדרה נשענה על העובדה שצייר מסוגו של היירסין עובד עלייה ולכן זה הרגיש כמו רמאות ברגע שהוא לא זה שעשה את כל העבודה. אומנם פה ושם הוא כן הצליח לעשות דף שניים אך זה לא עזר. הסגנון של החוברת היה נראה שטוח, לא מלוטש ולא הצליח להעביר חצי מכמות האווירה והרגש שהסיפור ניסה להעביר וזה פגע בה קשות.

לסיכום, המיני סדרה לא סיפקה את הסחורה למרות ההבטחות הגדולות והציפיות הגבוהות ממנה. היא לא הייתה גרועה אך עדיין לא לזה התכוננו. מדאיג שברובייקר עומד להתחיל את ההרצה שלו בסדרה הרצה בנקודה בה הסיפור הזה מסתיים ורק נשאר לקוות שהוא יעשה שם עבודה הרבה יותר טובה.