X-Force: Sex & Violence #1-3
מאת דני אחירון

מו"ל: Marvel Comics
פורמט: סדרה מוגבלת
ז'אנר: אקשן-מבוגרים
כתיבה: קרייג קייל וכריסטופר יוסט
אמנות: גבריאל דל'אוטו
תאריך הוצאה לאור: יולי-ספטמבר, 2010

---

וולברין מגיע מאיפשהו לעוד קרב זועם, דומינו הייתה שם וירתה במישהו ויושבת בכלא וידיד מתחקר אותה על פשר הצלקות האחרונות בגבה, מסתבר שדומינו התעסקה עם מישהו שהיא לא הייתה צריכה להתעסק איתו בארגון זה או אחר של רוצחים. זוהי פחות או יותר נקודת ההתחלה שלנו בסיפור הנוכחי. בהמשך לסדרה שהגיעה לסיומה מאת הצמד קייל את יוסט, שהייתה לא רעה בכלל, השניים מסכמים את הרצתם במיני-סדרה החביבה הזו. על וולברין אין לי מה להוסיף, דומינו למי שלא יודע, היא שכירת חרב, מומחית בקרב מגע, צלפת, ודמות ביניים ביקום האקס מן משנת 1992. הסיפור הנ"ל לא ממציא את הגלגל, כמו שהתחלתי לספר ההתחלה מראה את וולברין ודומינו נפגשים עקב משהו שדומינו עשתה, ובמהלך הסיפור מתאהבים, מתמזמזים, יורים, נלחמים וניצלים בעור שיניהם וחותכים עור ועוד שלל איברים של עוד אנשים.

מבחינת עלילה אין חדש תחת השמש, לא נפלתי לשום מקום, לא נשארתי במתח ולא הופתעתי יותר מדי. סיפור אקשן קלאסי, מהנה מאוד אומנם, אך לא מותח, מסובב או מאתגר במידה מספקת (שזה לאו דווקא דבר רע בימים מלאי סיפורי באטמן של גרנט מוריסון). הסיבה העיקרית שלי להמשיך לקרוא היא הציורים המדהימים של שון גבריאל דלוטו, שזו עבודתו הראשונה שאני רואה, אבל הוא איננו מבייש את קלינטון קריין שצייר את הסדרה הרצה של ה-X-Force לפני כן. למי שזה לא אומר לו דבר אסכם שמדובר בציורים מושקעים, כמעט ציורי שמן ממש, סצנות עם תאורה דרמטית, קווים אפלים ולא קומיקסיים בעליל, וציורים של ממש כמעט ברמה של ענקים כמו אלכס רוס.

ולסיכום, מעריצי וולברין, אוהבי אקס מן וקוראי קומיקס ששואפים לסיפור פשוט ומהנה, או כל בנאדם אחר שמעריך אומנות יפה בקומיקס שלו מוזמן לקרוא ולהנות.

7/10 בסולם אחירון!