Wolverine Origins #1


כותב: דניאל וויי
צייר: סטיב דילון







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 8/10





כשזה מגיע לפופולאריות לוולברין אין מתחרים, אולי ספיידרמן, לכן זה לא ממש מפתיע שמרוול החליטו להוציא עוד סדרה חודשית חדשה בכיכובו. הסיבה האמיתית מאחורי הסדרה חדשה (לפי מרוול) היא לחקור את העבר של הדמות במיוחד עקב מה שקרה באירוע House Of M שם וולברין קיבל את כל הזיכרונות שלו בחזרה ועכשיו מבחינתו הגיע הזמן לנקום.

אחד הדברים שמייחדים את וולברין מאז ומתמיד זה החוסר ידיעה לגבי העבר שלו. לפני שנים מספר החליטו במרוול בצעד אמיץ אבל חכם לספר מי הוא באמת היה ומהיכן הוא הגיע כאשר עדין נשארו באוויר המון פרטים לא ידועים והועלו עוד הרבה שאלות. עכשיו, שוולברין יודע פחות או יותר מה קרה, החליטו במרוול שהגיע הזמן להיכנס קצת יותר לעומק של הדמות ולעבר המסתורי שלה. בסדרה הרגילה ראינו כיצד לוגן מתחיל את מסע הנקמה שלו ובעיקר הופתענו כולנו מהסוף. הסדרה החדשה מתחילה היכן שנגמר הסיפור הקודם (וולברין 36-40) ואנחנו מוצאים את וולברין לבוש בחליפה החומה שלו שבראשו רק מטרה אחת, נקמה. מי הם בדיוק האנשים שהוא מחפש ולמה בדיוק הם עשו לו את מה שעשו הן השאלות שמניעות את הסדרה החדשה. מסתבר שהרבה אנשים והממשל האמריקאי בראשם לא מרוצים מהמצב החדש שנוצר וכפי שזה נראה וולברין הצליח להלחיץ את האנשים הלא נכונים. נראה שההיסטוריה של וולברין גדולה ומסובכת יותר ממה שידענו וכנראה שהוא היה עסוק בשנים שלא היה חבר באקס-מן וזה לא היה בחוג תפירה במתנ"ס מקומי.

עד כמה ההחלטה של מרוול נכונה לגבי סדרה חדשה של הדמות רק הזמן יגיד, אבל כפי שזה נראה הרעיון עצמו לא רע ומה שיקבע את התוצאה הסופית זה רק הביצוע. במחשבה לאחור מדהים לראות עד כמה פופולארית הדמות בהתחשב שבקושי יודעים עליה משהו. הסדרה נראית במקום מכיוון שהיא תחקור דברים מעברו וכך הדמות תקבל יותר נפח והקוראים יוכלו להכיר ולהזדהות איתה הרבה יותר מבעבר.

הכותב, דניאל וויי שכתב גם את הסיפור שהוביל לסדרה, הולך ומסתמן ככוכב עולה ונראה שהוא רק הולך ומשתפר מסדרה לסדרה. וויי קיבל על עצמו משימה שנראית קלה אך אין ספק שמצפה לו עבודה רבה לחקור ולחשוף את העבר של אחת הדמויות החזקות של מארוול. הוא בונה את העלילה והמתח בצורה איטית ומכוונת, המון פרטים חסרים והוא לא נותן אפילו רמז אחד אלא רק הולך ומסבך את הסיפור. וולברין הוא לא דמות שקל לכתוב וקל מאוד לטעות איתה ולהרוס את הסיפור עם נפילות לקלישאות ולדברים שכבר נעשו בעבר, ווויי מצליח להתעלות על הדברים האלו. הוא בחר בדרך סטנדרטית להציג את הסיפור, דרך מחשבותיו של וולברין, אבל הוא עושה זאת בצורה טובה, מציג רעיונות מעניינים ומכניס מן אווירה של תחכום ושמשהו מאוד גדול מתרחש מאחורי הקלעים. הקוראים לא מסתבכים עם פרטים מיותרים ושוליים, אין דיאלוגים מפוצצים, האקשן כתוב ברמה טובה והמתח נשמר לאורך כל החוברת.

במבט ראשון הבחירה בסטיב דילון כצייר נראית לא נכונה, אבל ברגע שמסיימים לקרוא את החוברת רואים שמרוול פגעו ודילון, שעיקר פרסומו הגיע מסדרות אלימות ומטורפות, מתגלה כהחלטה נבונה. הסגנון הנקי והחלק שלו מצליח לגרום לחוברת להרגיש שונה אבל בצורה טובה. החוברת נראית ממש טוב ואחת הסיבות לכך זה שהוא אחראי גם על העפרונות וגם על הדיו כך שאין מי שיפריע לו באמצע. דילון יודע לצייר קרבות, יריות ומכות בצורה טובה מאוד הבעיה היחידה היא שהסגנון שלו גורם לזה להראות נקי מדי. אולי בגלל שהסדרה לא מוגבלת בגיל ובמרוול רצו מכירות גבוהות בחרו בדילון במקום צייר אפל יותר כדי שזה יראה ידידותי יותר. אבל כפי שציינתי בהתחלה זה גורם לחוברת להרגיש שונה ודילון מצליח להעביר את הסיפור בצורה טובה.

לסיכום, אחת הדמויות הטובות ביותר שיש בעולם הקומיקס (וגם אחת האהובות עליי במיוחד) מקבלת סדרה שנייה בכיכובה וכפי שזה נראה זה לא רעיון כל כך רע. העבר של וולברין מהווה סימן שאלה גדול ואפל כבר המון זמן והגיע הרגע שמרוול תגלה לנו יותר על עברו. למי שאף פעם לא קרא משהו בכיכוב וולברין זאת הזדמנות מצוינת להתחיל לקרוא ולהכיר את אחת הדמויות הטובות ביותר שיש.