ULTIMATE X-MEN #68


כותב: רוברט קירקמן
צייר: טום רייני







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 8/10





יקום האולטימייט מעולם לא נראה כל כך טוב, כמעט כל סדרה שקשורה לליין הזה עוברת תקופה טובה, כותבים טובים, ציירים מעולים ובעיקר סיפורים מעניינים. אחת הסדרות הותיקות של הליין היא אולטימייט אקס-מן, הסדרה שהתחילה לא רע והפכה פחות ופחות מעניינת ככל שהזמן עבר, אך בחודשים האחרונים היא החלה לחזור לעצמה והעניינים רק מתחילים להתחמם.

החוברת הזאת היא חלק שלישי מתוך שלושה בסיפור שנקרא ""Date Night. בסיפור הזה יוצאים תלמידי הבית ספר ללילה חופשי. כל תלמיד לוקח את הלילה לכיוון שרצוי לו וכך אנחנו רואים ומכירים את הדמויות לעומק ומבינים בעצם מה גורם להן לתקתק. את הלילה המעניין ביותר וכנראה בעל ההשפעה הגדולה ביותר על עתיד הסדרה עובר מקים והוגה הרעיון של בית הספר, צ'ארלס אקסוויר. פרופסור אקס נמצא בארוחה עסקית עם משקיע פוטנציאלי שרוצה לעזור, כאשר השיחה נגררת לכל מיני כיוונים שונים והפרופסור מגלה באמת מי עומד מאחורי ההצעה הנדיבה ומה הוא רוצה בתמורה. על התלמידים של צ'ארלס עובר לילה מעניין לא פחות: וולברין מגלה כנראה סוד גדול מעברו, קולוסוס ונייט-קרולר מגלים משהו אחד על השני ושני זוגות מתאחדים. כל סיפור או רעיון שמוצג בקשת הזאת הוא מצד אחד רק פתיח לדברים גדולים יותר ומצד שני נותן לך היכרות עמוקה יותר עם הדמויות ומבהיר המון על מה זה בדיוק אומר להיות צעיר בעל כוחות ואחריות כל כך גדולה. כמובן שאי אפשר בלי עלילת משנה מעניינת שעוסקת במוטנט צעיר בעל כוחות אדירים שעדיין לא ידוע בדיוק איזה תפקיד הוא ימלא בעתיד. החוברת טובה וסוחפת מהתחלה עד הסוף המותח שמציג עוד יותר שאלות לגבי העתיד ורק מעלה את התקווה לסיפורים טובים יותר בעתיד.

שלושת החוברות מהוות נקודת התחלה מצוינת לכל מי שלא קרא עד היום את הסדרה הזאת ורוצה לדעת מה מבדיל אותה מסדרות אקס אחרות. החופש היצירתי והרעיונות החדשניים שהם הכוח מאחורי ליין האולטימייט מנוצלים פה בצורה יוצאת מן הכלל. הדמויות שמופיעות בסדרה, דמויות כל כך שונות מאלו שאנחנו מכירים, קיבלו עם הזמן עומק וזכות קיום משל עצמן. הרעיון להפוך את קולוסוס למשהו אחר לגמרי מבוצע מעולה, הרעיון שקיטי פרייד יוצאת עם ספיידרמן וסייקלופ וג'ין גריי מגלים את המיניות שלהם, אלה הרעיונות שהופכים את הסדרה למעניינת ואת היקום לטוב יותר.

הכותב, רוברט קירקמן, זקוק לחופש ושליטה מלאה כדי לשחרר סיפורים טובים והוא מקבל את זה כאן. הרעיונות שהוא מציג פה הם חדשניים ומעניינים עד מאוד. למשל, אם מה שסייברטות' אומר לוולברין נכון אז צריך להוריד את הכובע בפני קירקמן. בתור כותב שהומור זה אחד הצדדים החזקים שלו הוא לא שוכח את זה גם בחוברת הזאת. המשפטים הקטנים והפאנצ'ים שלו תמיד מצליחים לעלות חיוך על השפתיים. קירקמן כותב כאן סיפור שאמנם בא לשרת את עתיד הסדרה אבל עושה את זה בצורה מעניינת ותמציתית בלי להתעכב על כל מיני פרטים משעממים. הדיאלוגים, הצד החזק ביותר שלו, לוקחים את הסדרה קדימה ומציבים אותה כאחת הקריאות המעניינות ביותר שיש כיום.

הצייר, טום רייני, בעל הסגנון המעוות משהו עושה כאן עבודה טובה אבל רחוקה ממה שאפשר לצפות ממנו ונראה שלפעמים פשוט נגמר לו הכוח. ישנם דפים בחוברת שנראים מעולה ומצד שני ישנם פאנלים שלא ברור בדיוק מה הוא רוצה. האקשן הוא הצד החזק של החוברת ושל רייני, בייחוד הקרב בין וולברין לסייברטות' שנראה ומבוצע מדהים. אבל לפעמים הזוויות הבלתי אפשריות והחצי מעוותות שלו מאטות את הקצב והופכות את סצנות האקשן לפחות טובות ממה שהיו יכולות להיות לו רק רייני היה משקיע עוד קצת. הדמויות הרזות עם הראש הגדול עובדות דווקא לא רע אבל היה נחמד יותר אם הוא היה מצייר את הדמיות הגדולות כמו קולוסוס עם יותר נוכחות. בסך הכל רייני הוא צייר טוב ושווה לראות את העבודות שלו אבל האומנות סובלת מעליות וירידות ואין אף חוברת שדומה לשנייה.

לסיכום, יש לנו סיפור בעל שלושה חלקים שמהווה נקודת התחלה טובה לכל מי שהיה רוצה לקרוא את הסדרה הזאת. ליין האולטימייט הוא ליין מצוין והדברים שמוצגים שם נעשים בדרך כלל עם תשומת לב לפרטים אבל בעיקר עם חדשנות ורעיונות מעולים שהופכים אותו לאחד הליינים הטובים כיום. השאלה הגדולה שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא מתי בפעם האחרונה קראתם סיפור ממשפחת האקס שהיה ממש טוב?