THE UMBRELLA ACADEMY: DALLAS
מאת גל פלודה
מו"ל: DARK HORSE
פורמט: סדרה מוגבלת
ז'אנר: גיבורי-על, פעולה
עמודים: 192
כותב: ג'רארד וויי
אומן: גבריאל בה
תאריך הוצאה לאור: 21/10/09
כפתיח, הרשו לי לציין שאם לא קראתם את האוגדן הראשון של Umbrella Academy, קודם כל תנו לעצמכם סטירה ואז רוצו לקנות אותו.
אז למה אתם בעצם צריכים עותק של Umbrella Academy אתם שואלים?
קודם כל, זהו קומיקס שמצליח להיות מבדר ומורכב בעת ובעונה אחת וברור שנכתב בידי אדם שמכיר את המדיום לעומק. כותב שמבין שאי אפשר להתעלם מכל עשרות סיפורי גיבורי-העל, המדע הבדיוני והפנטזיה שנכתבו בעשרות השנים האחרונות בכל המדיומים האפשריים, אבל כן אפשר להשתמש בהם בתור בסיס ליצירה חדשה. הכותב הוא לא אחר מאשר ג'רארד וויי (סולן להקת רוק מפורסמת) שיצר כאן קומיקס בעל רובד נוסף שמיועד עבור מביני עניין שיכולים לזהות את כל ההשפעות בסיפור ובעיצוב הדמויות.
היבט שני, האמנות הייחודית של החוברות, שבמבט ראשון נראית קצת ילדותית, תואמת לחלוטין את רוח הקומיקס שכאמור מיועדת להיות מחווה ולהתכתב עם מגוון ההשפעות.
עיון מעמיק יותר מגלה שהיא כל דבר חוץ מילדותית והצייר, גבריאל בה, מצליח במינימליזם של קווים וצבעים להעביר המון מידע הן בעיצובי הדמויות (שאת העיצוב הראשוני שלהן עשה ג'רארד וויי עצמו) וגם בפרטי הרקע. גבריאל בה מצטיין בעיצוב הפאנלים גם שיש קטעי דיאלוג וגם בקטעי האקשן המשובחים.
העלילה באוגדן השני ממשיכה מסיום החלק הראשון, כאשר אנחנו מוצאים את חברי הקבוצה במצב גרוע מתמיד, כאשר "ספייסבוי" שקוע ברחמים עצמיים ומזניח את עצמו ואת תפקידו כמנהיג הקבוצה, "הסיאנס" נהנה מחיי הזוהר כסלבריטי ו"השמועה" פשוט מתרכזת בלשנוא את וואניה חסרת הזיכרון. היחיד שמתפקד הוא "קראקן" שמנסה למצב את עצמו כמנהיג מחליף במקום "ספייסבוי" וחוקר את העלמותו של "הילד" ואת הקשר שלו לטבח המסתורי שמתרחש באוגדן הראשון. כמה חבל שאין להם זמן לעבוד על הבעיות שלהם כי הבעיות מוצאות אותם קודם בדמות קבוצות מחסלים מהעתיד שמאוד רוצות למצוא ולהרוג את "הילד". חוץ מזה, עתיד העולם שוב בסכנה. כמה מפתיע. לאי שביעות רצונם, חברי הקבוצה יצטרכו שוב להתעלות על המחלוקות ביניהם ולאחד כוחות בעלילה שמערבת עתיד, הווה ועבר (לא בהכרח בסדר הזה!).
וויי טוען שהוא תכנן מראש 8-9 עונות של הסדרה עם התחלה,אמצע וסוף ברורים, רק שמה שקורה בין לבין עדיין לא ממש ברור לו. אני יכול לומר שבינתיים הוא עושה עבודה נהדרת.
הסיפור באוגדן החדש סוגר הרבה סימני שאלה ורמזים מסתוריים שנשארו ללא מענה מהאוגדן הראשון ובו בזמן שוזרת שאלות חדשות שעליהן אמור להיות מענה בחוברות הבאות. שוב וויי משלב מגוון דמויות ביזאריות: ראש ארגון המחסלים שהוא גם דג זהב, רוצחים נאצים פסיכופטים מכורים לסוכר ובהופעת אורח: אלוהים כקאובוי רוכב על סוס.
בשל האופן המורכב שבו בנה וויי את העלילה, לא תזיק קריאה מחודשת באוגדן הראשון לפני שמתחילים לקרוא את השני וקריאה נוספת של האוגדן השני איך שסיימתם לקרוא אותו בפעם הראשונה תגלה לכם דברים שפספסתם בפעם הראשונה או שלא הבנתם.
אנשים אינטליגנטים (לא כמוני) יקראו אולי לאט יותר וישימו לב לרמזים שוויי שותל במהלך העלילה ויצליחו לפתור את הסוף כבר במהלך הקריאה, אבל מה לעזאזל הכיף בזה, אני שואל? נותר רק לחכות לצאת החוברות הבאות כדי לראות מה יקרה בעלילות האקדמיה.
לסיכום
תסריט: 9
אומנות: 10
ציון סופי: 9.5 בסולם פלודה!