Thor #2
מאת: מורן צמח

כותב: ג'יי מייקל סטרזינסקי
צייר: אוליבייר קויפל
עטיפות: אוליבייר קויפל וגבריאל דלוטו
תאריך יציאה: 01/08/07

טוב, אז ת'ור חזר... הוא עושה את זה לאט אבל יפה!

החוברת השנייה ממשיכה את מסע חזרתו של אל הרעם לעולמנו.
לאחר שהחליט להשתקע באוקלהומה, ולשכור חדר במוטל (בגליון הקודם), מחליט ת'ור שזה הזמן להחזיר גם את אסגארד מושבתו באמצע עיירת שכוחת האל.

החוברת ממשיכה את קו העלילה האיטי של החוברת הראשונה.
אפשר לומר שחוץ מבניית אסגארד לא קורה הרבה בחוברת.
אנחנו עדיין לא מבינים לחלוטין איך, ולמה ת'ור חזר? וכמובן מה תהיה תגובתו לאירועי ה-Civil War.

על הכתיבה של סטרזינסקי קשה לומר דברים רעים. מדובר באחד הכותבים המוערכים והמוכשרים ביותר כיום.
אך במקרה זה חייבים לציין את האיטיות הרבה המורגשת בקריאת שני הגליונות הראשונים של הסדרה.
כמו בחוברת הראשונה גם כאן משפטים חוזרים על עצמם ובעמודים שלמים אין יותר מ-6-7 משפטים וההרגשה היא שהוא מושך את הסיפור קצת יותר מדי.
לזכותו של סטרזינסקי, ניתן לציין את שני הדיאלוגים המשעשעים של ת'ור עם השוטרים ובעל האדמה שעלייה נבנתה אסגארד. כלומר שסך הכל מדובר בכתיבה טובה, אך איטית למדי.

מבחינת האומנות, אין על מה להתלונן.

זהו הפרוייקט הגדול השני במס' של קויפל במארוול לאחר House of M, ונראה כי קויפל לקח את המשימה ברצינות ואף השתפר.
האומנות מרשימה (במיוחד בפאנלים הבודדים והכפולים) ושומרת על קו אחיד לכל אורך החוברת.
יש שיגידו שהאומנות שלו פשוטה מדי וקרטונית, אך דווקא פרט זה לדעתי עושה אותה למיוחדת ומתאימה ככפפה לחוברת זו.

לסיכום, זוהי הרצת הפתיחה של הצוות על הסדרה.
לא קיבלנו יותר מדי סיפור עד כה, אך נראה שהדבר הולך להשתנות בגליונות הבאים. (בגליון הבא מתרחש המפגש בין ת'ור לאירון-מן)
אני אמשיך לתת לסדרה הזו צ'אנס. ולו רק בשל האומנות של קויפל...