SECRET SIX #1


כותבת: גייל סימון
צייר: בראד וולקר







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 7/10





העולם מחולק לשניים, יש רעים ויש טובים, ובדרך כלל אנחנו רגילים לקרוא סיפורים על גיבורים צודקים וישרים שהדאגה לזולת ולעולם בכללו נמצאת אצלם במקום הראשון. לכן זה מפתיע שאחד הדברים הטובים ביותר שיצאו מדי סי בשנה האחרונה מתרכז בחבורת נבלים. ועכשיו הם חוזרים במיני סדרה חדשה משלהם וכמובן שזה קורה שנה אחרי.

הסדרה מדברת על חבורה שנמצאת באמצע, הם לא טובים אבל הם גם לא ממש רעים, לא תמצאו אותם מנסים להשתלט על העולם או שודדים בנקים אבל נחמדים הם לא. החבורה, שהורכבה בניגוד לרצונם, ממשיכה לפעול ולנסות לצוף מעל המים כאשר הבעיה הגדולה שלהם היא שהנבלים הגדולים ביותר של יקום די סי נושפים תמיד בעורפם. אחרי שהחבורה עברה שינויים עקב מוות של אחד החברים וכפי שפורסם בספיישל שלVillains United הם מתחו קו ברור ביניהם לבין שאר הנבלים ומוצאים את עצמם במקום לא כל כך טוב. כדי להתקיים חייבת החבורה לקבל על עצמה משימות מטורפות ומסוכנות. לנבלי יקום די סי יש ארגון גדול ומי שלא שייך לאותו ארגון נמצא בבעיה אמיתית ובעיקר מי שקיבל הזמנה להצטרף אך סירב, כמוהם. הם מגלים שהבגידה שלהם בשאר הנבלים לא נשכחה כל כך מהר והם צריכים להגן על עצמם ולמצוא פיתרון ומהר. הדמויות שמרכיבות את החבורה היו במקרה הטוב דמיות דרג ב אך עברו שינוי ועכשיו לא כדאי להתעסק איתן יותר מדי. הסיבה שהם עדיין ביחד היא שאין להם יותר מדיי ברירות, זאת הדרך היחידה שלהם לשרוד ואיכשהו להמשיך בחיים שלהם כי ברגע שייפרדו אז רוב הסיכויים שהם ימותו תוך יום יומיים. הסוף של החוברת, או יותר נכון הדף האחרון שלה, רק מראה עד כמה הדמויות נואשות ועד כמה רחוק הן מוכנות ללכת כדי להמשיך ולשרוד. צריך לזכור שהמיני סדרה עוסקת ב"גיבורים" שהם בדרך כלל האנשים הרעים בסיפור, הזווית שמוצגת היא מאוד מעניינת ומראה שגם הנבלים אנושיים ולא קרים כפי שנראה. החוברת מראה בחוכמה את החיים האחרים שלהם אך לרגע לא שוכחת לציין שלא מדובר כאן בגיבורים מהסוג הרגיל. היא תמיד תזכיר שמדובר בנבלים וברוצחים שנמצאים בצד הלא נכון שלא החוק. דוגמא יפה לכך ניתן לראות במנהיג החבורה קאטמן שנראה בחור נחמד שרק מנסה להתקיים אך שימו לב מה קורה לטייס וחפשו את הסמיילי.

הכותבת, גייל סימון, שהכירה לנו את החבורה החדשה ושנמצאת איתם מההתחלה לא מאכזבת גם הפעם והסיפור ממשיך להיות טוב. הרעיון שהיא מציגה הוא רעיון הגיוני ובאמת הגיע הזמן לבצע אותו. היא בונה את המתח, מציגה עלילות משנה מעניינות לא פחות ויהיה נחמד לראות כיצד זה יתפתח. ללא ספק מורגשת העובדה שסימון היא זאת שבנתה את החבורה, מכירה כל דמות ודמות והיא גם סומכת על כך שהקוראים כבר מכיר ולכן היא לא טורחת להציג או ליצור הקדמה להכרת הדמויות. קוראים חדשים אולי יפגעו מהמהלך הזה אבל עדיין אפשר להתחבר לסדרה בלי בעיה. הדיאלוגים וההיכרות שלה עם עולם הפשע של יקום די סי הופכים את החוברת הזאת לאחת הקריאות המהנות ביותר של הזמן האחרון. הרעיון שמוצג בסוף הסדרה, אם יבוצע טוב, מבטיח לנו סיפור מעניין בהמשך.

לצערנו הצייר דייל אנגלשם לא המשיך איתנו הלאה ואת מקומו תפס בראד וולקר. ההבדל בין שני הציירים הוא עצום ועושה רושם שוולקר מנסה לחקות את אנגלשם אך ללא הצלחה. וולקר הוא חידה, בחוברת יש כמה דפים שנראים מעולה אך מצד שני יש כאלה שנראים רע עד רע מאוד. הדבר גורם לקריאה לא אחידה שללא הסיפור המעולה היה פוסל לגמרי את החוברת. העבודה של וולקר מרושלת, הקווים לא ממש אחידים וגם ברקעים הוא לא מבריק במיוחד. הפעמים היחידות שזה כן נראה טוב אלו קטעי האקשן וזה בצורה מסוימת מציל אותו.

לסיכום, מיני סדרה עם זווית מאוד מעניינת על יקום די סי, גיבורים שהם בעצם האנשים הרעים, כותבת מוכשרת עם צייר בינוני שאיכשהו לא מצליח להרוס את הסדרה, אך בעיקר דמיות טובות וסיפור שנראה מבטיח במיוחד.