ANNIHILATION: RONAN #1


כותב: סיימון פורמן
צייר: ג'ורג' לוקאס







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 7/10





לפני שאני מתחיל עם הביקורת אני חייב להוציא משהו מהמערכת כי ממש קשה לי לא לדבר על זה, מדובר בשם של הדמות. רונן המאשים, פשוט מצחיק אותי כל פעם מחדש. הערה של דני: אני רוצה לראות מישהו שיכול להגיד "מי הפליל את רונן המאשים" מבלי לחייך.

אימפריית הקרי מורכבת ממעמדות שונים, יש את האזרחים בעלי העור הכחול ויש את אלה בעלי העור הורוד. אלה בעלי העור הכחול נמצאים בשלטון והם אלה שמחזיקים ברוב התפקידים הגדולים. רונן המאשים הוא אחד מבעלי התפקידים הבכירים ביותר שיש ועכשיו הוא מוצא את עצמו בצד השני בורח מהחוק שעליו הוא נשבע להגן.

האירוע הגדול שמתרחש ביקום הקוסמי של מרוול נמצא כבר ביומו השמונים ושמונה. במיני סדרה הזאת מתמקדים בסיפורו של רונן המאשים שבורח מהחוק ומחפש את האנשים שהפלילו אותו. היחס לאירוע הגדול הוא מועט וההתמקדות העיקרית היא בחיפושיו של רונן אחר המפלילים. למי שלא מכיר את הדמות בעמוד הראשון מועבר בקצרה מידע עליה, מי היא, מה מניע אותה ומה בדיוק הן השקפותיה. רונן המאשים שמתוקף תפקידו להגן על החוק ולשמר אותו ולא חשוב היכן מתערב בסכסוך מקומי ומשמש כשופט ומוציא להורג. התוצאות הדי הרסניות של ההתערבות הזאת לא כל כך מעניינים אותו כאשר המשימה האישית שלו נמצאת בראש סדר העדיפויות. החיפוש אחר האנשים שהפלילו אותו מביא אותו לכוכב מרוחק שם הוא פוגש עוד אנשים כמוהו שברחו מאימפריית הקרי ועכשיו מנסים להסתדר עם מה שיש. כמובן שרונן לא הגיע במקרה ועל הישוב החדש מאיימים כוחות חזקים ורונן כרגיל מוצא את עצמו מעורב.

מה שהופך את הקריאה לכל כך מעניינת היא הדמות הראשית וזאת למרות שהיא לא מוכרת כל כך וזאת אחת הפעמים הנדירות שאני קורא סיפור בכיכובה. ככל שמתקדמים בסיפור אי אפשר לא לחבב אותה, רונן מסתכל קדימה, לא מעניין אותו יותר מדיי מה קורה סביבו ועצם העובדה שהוא כל כך חזק רק הופכת את זה למעניין יותר. בנוסף, מסקרן לדעת למה הוא הואשם, מי האנשים שעומדים מאחורי זה וכיצד זה יתקשר לאירוע "ההשמדה" שקורה כרגע ביקום.

הכותב, סיימון פורמן, עמד מול משימה לא קלה, לקחת דמות לא כל כך ידועה ולהפוך אותה לקריאה ומובנת. הוא עומד בהצלחה במשימה ובסוף החוברת הקוראים מכירים את הדמות על בוריה. פורמן מעביר לקוראים מידע בצורה טובה על ידי המעשים של הדמות ותגובת דמויות אחרות למעשיה. אין כמעט בלוני מחשבה ובכל זאת מרגישים שמבינים את הדמות. פורמן לוקח את הזמן שלו ומעביר את הסיפור בקצב די איטי ולא מעמיס יותר מדי. גם מי שלא אוהב סיפורים קוסמיים ימצא את עצמו נהנה מהחוברת מכיוון שפורמן מצליח לספר כאן סיפור לא תלוי (לפחות כרגע) שנראה כמעניין בפני עצמו.

הצייר, ג'ורג' לוקאס, גם הוא עמד מול משימה לא קלה בכלל כשהיה צריך לצייר גזעים שונים, עולמות מוזרים, והמון דמויות, רק שהוא הצליח חלקית. חלק מהציורים בסדרה נראים מעולה והדמויות והרקעים נראים מושקעים, אך פה ושם קיימת הרגשה שהוא הזדרז לסיים. לוקאס מצייר מעולה את הדמות הראשית ומצליח להעביר את האווירה שהיא משדרת ואת העוצמה שלה בצורה טובה שמשלימה יפה מאוד את הסיפור. בחוברת מסוג זה חשוב שהצייר יהיה אחד כזה שיודע לצייר דמויות מוזרות ולוקאס הוא אחד כזה. עיצוב הדמויות שלו טוב כבר מהעמודים הראשונים שעמוסים בפרטים ועד העמוד האחרון. חייבים לציין את צייר העטיפות של הסדרה, גבריאל דל אוטו, שכרגיל עושה עבודה מופלאה.

לסיכום, יש לנו כאן מיני סדרה שלכאורה נראית כלא קשורה לאירוע הגדול עם דמות ראשית שמתבררת כמאוד מעניינת. המון אקשן, עולמות מוזרים ותיאורית קשר אחת גדולה מובילים לסיפור מעניין והתקווה היא שהצוות לא יפשל בהמשך. ולא לשכוח שאי אפשר לא לחייך שאומרים את השם של הסדרה בעברית.