Punisher: In The Blood #1
מאת דני אחירון

מו"ל: Marvel Comics
פורמט: סדרה מוגבלת
ז'אנר: אקשן
מס' עמודים: 24
כותב: ריק רמנדר
אומן: רונלד בושי
תאריך הוצאה לאור: 3 לנובמבר, 2010

---

ישנם בערך שני סוגים (עיקריים ובהכללה גסה שלי כמובן) של סיפורי המעניש; 1. סיפור מעניש קלאסי - הוא בא, הורג מאפיונרים, הוא לא מתאפיין בשום חוכמה מיוחדת או ערך מוסף והמעניש הוא בעצם רוצח נקמן שנוקם את רצח משפחתו מול אויבים משתנים וזהו. 2. סיפור מעניש מתוחכם - כמו רוב מה שרץ בלייבל ה-MAX של מארוול, סיפורים שהחל גארת' אניס שהיו טיפה פוליטים יותר או כואבים יותר כי הם חרגו לשטחים מציאותיים (עלילתית דובר שם למשל על פיגועי 11 בספטמבר, מדינות עולם שלישי וכו') ובנו דמות טיפה מתוחכמת יותר של המעניש (פרנק קאסל מזדקן, עם דילמות טיפה יותר מסובכות מבמי לירות קודם). אז הנה ביקורת על מיני-סדרה חדשה של המעניש, ולאיזה קטגוריה אפשר לשייך אותה? לא ברור.

אנו נתקלים במעניש שלאחר קשת Franken-Castle שבו הוא נרצח ע"י בנו של וולברין, דייקן, רק בשביל לחזור לחיים על ידי אבן קסומה(?!) ולמרות שזה נשמע מאוד טיפשי, זה היה די מהנה אבל בהחלט קטגוריה מס' 1. האמת שריק רמנדר, עוד מלפני סאגת Franken-Castle, כתב פאנישר שהיה די בנאלי-כיפי ומעודכן (סיידקיק חדש ששומע מוסיקת פאנק ומטאל ומזהיר אותו דרך פריצות מגניבות לאינטרנט וידע אדיר במחשבים) אבל לא היה מלהיב במיוחד ולא גירד את הקרסוליים של מה שהלך במקביל בלייבל ה-MAX. הסיפור הנוכחי מביא איתו גל של שינוי, בדמות סיפור שהולך לכיוון מעניין; המעניש שחזר לעולם האמיתי, מחפש נקמה ב-The Hood (שגרם למותו) ובראש ובראשונה ב-Microchip, עוזרו לשעבר שבגד בו. במקביל הוא זורק את סיידקיקו האחרון הנרי (לא כ"כ ברור למה, לאחר שהנ"ל עמד לצדו באש ובמים והוכיח ללא דופי את נאמונותו וחיוניותו) שבינתיים מספיק להתאחד עם אביו, ולגלות מזימה מורכבת להרוג את המעניש פעם נוספת. סיבה נוספת וההנאה הגדולה ביותר שלי אישית, היא הצייר, רונלד בושי, שמצייר בצורה מדהימה ומשלב בין טוני מור, גוראן פרלוב וג'ון רומיטה ג'וניור בסגנון שהוא מצד אחד מצויר מחורטט מצד שני ברור וחד ומאוד תזוזתי. שהוא בעייני סיבה מספיק טובה לסבול סיפור מעניש לא מבריק.

לסיכום, אם אתם רוצים להתחיל לקרוא את המעניש - אפשרי אך לא מומלץ, אם אתם כבר קוראים וצורכים כל דבר עם גולגולת שיוצא לאויר העולם ממארוול - במילא תקנו את זה. לכל השאר - בזכות האיורים, העלילה שבוחשת מזימה מעניינת והכתיבה הטובה שווה לקרוא את הכותר הזה, אבל סה"כ, יש לנו פה עוד סיפור מעניש שרוצה להיות משמעותי, אבל לא כל כך מצליח.

7/10 בסולם אחירון!