PAINKILLER JANE #1


כותב: ג'ימי פאלמיוטי
צייר: לי מודר







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 6/10





אחד הדברים החמים ביותר כרגע בעולם הקומיקס הוא חזרתם של גיבורים ישנים, כפי שזה נראה כמעט כל גיבור שאי פעם הופיע בסדרת קומיקס חוזר לחיינו. בחברות הגדולות זה לא דבר קשה עקב מכונת יחסי הציבור המאסיבית שעומד מאחור, אבל כשזה מגיע לחברות קטנות המאמץ הוא גדול יותר והחוברות צריכות להיות טובות יותר מהממוצע.

הגיבורה של הסדרה שלנו היא ג'יין ואסקו, שוטרת לשעבר שידועה יותר בתור פיינקילר ג'יין. כרגע היא "עובדת" בתור פורעת חוק שמקבלת מידע על ארגוני פשע ופועלת כדי לעצור אותם. הקוראים לא מקבלים מידע על הכוחות של ג'יין או איך בדיוק היא קיבלה אותם, והגישה של החוברת היא שאין צורך לדעת את הפרטים הללו. הדברים החשובים, כמו מה מצבה היום, עם מי היא בקשר וממה בעצם מורכבת שגרת היום שלה, מקבלים התייחסות ופירוט ככל שהחוברת מתקדמת. בסיפור הנוכחי ג'יין מקבלת משימה להיכנס לתוך בית ולחסל כל מה שהיא מוצאת בפנים ומה שהיא מוצאת בפנים יכול בקלות לזעזע את הקורא הממוצע. בהמשך אנחנו מגלים שהסצנה בבית היא רק ההתחלה, עיקר הבעיות של ג'יין רק מתחילות. הרעיון המרכזי של הסיפור מוצג בחוברת רק בסופה ועושה את העבודה בכך שהוא יוצר עניין לגבי המשך הסדרה. הסדרה מאוד אלימה ואפלה וכמו שאר הסדרות מהסוג הזה אין לה כמעט מעצורים, הקוראים נחשפים לעולם אלים ומזוויע לכן ההתנהגות של הדמות הראשית לא נראית קיצונית מדיי. ג'יין עצמה היא דמות מאוד מעניינת ותוך כדי החוברת אנחנו לומדים להכיר אותה ואת מה שגורם לה לקום מהמיטה בבוקר ולאט לאט היא מקבלת יותר עומק ונפח. בתור אדם שלא קרא את הסדרה הקודמת אלא נתקל בדמות פה ושם החוברת מאוד ידידותית למשתמש, הסיפור מובן ומאוד קל להתחבר לדמות הראשית. הרעיון שמוצג נשמע כרעיון לא רע וקיימת הרגשה שזאת לא רק סדרה של אלימות והרג אלא שיש מחשבה מאחור והדמות הראשית המעניינת תורמת לזה לא מעט.

הדמות נוצרה ע"י ג'ימי פאלמיוטי וג'ו קסאדה, בחוברת זו הכותב הראשי הוא פאלמיוטי כשקסאדה עזר בסיפור. מה צריכה עוד חוברת חוץ מהשם של קסאדה שיהיה קשור אליה, התשובה היא סיפור טוב. פאלמיוטי, כותב בינוני בדרך כלל, מצליח לכתוב סיפור נגיש והופך את הדמות הראשית למשהו ממש מעניין. כמובן שהאלימות היא הקו הראשי של הסדרה אבל עדיין עצם זה שהדמות הראשית כל כך טובה הופכת את הסיפור למעניין יותר. הדיאלוגים ובעיקר המחשבות של הדמות הראשית הם אלו שהופכים את הסדרה לקריאה יותר ושווה את הזמן. הסיפור עצמו נראה טוב, למרות שמדובר בסיפור מוכר, וצריך לחכות לחוברת השנייה כדי לראות האם הזווית של פאלמיוטי תהיה טובה יותר מהשאר.

הצייר, לי מודר, עושה עבודה טובה אך השדרוג האמיתי של האומנות בא מעבודת הצביעה האפלה מאת פילבי קאסולה. ללא עבודת הצביעה המצוינת החוברת הייתה נראית כמו המון חוברות אחרות בשוק: צייר טוב אבל לא משהו מספיק טוב כדי לתפוס את העין. הסגנון של מודר רגיל ולא מחדש שום דבר, בקטעי האקשן הוא עושה עבודה סבירה ומצליח להעביר את החוברת קדימה בלי שום בעיות מיוחדות. דווקא בדף הראשון שמכניס את הקוראים ישר לאווירה והאחרון שנותן טעם של עוד מודר מצייר הכי טוב.

לסיכום, יש לנו כאן חוברת אקשן לא רעה, הרעיון אמנם מוכר אבל מרגיש טיפה אחרת, דמות ראשית מאוד מעניינת וחוברת מאוד נגישה לקוראים חדשים שמחפשים מנת אקשן חודשית.