SHADOWPACT #1


כותב: ביל ווילנגהאם
צייר: ביל ווילנגהאם







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 7/10





מבחינת די סי Day Of Vengeance היה הימור שהצליח, לא כולם האמינו שמיני סדרה בכיכוב דמויות שוליות כמו אלה שאכלסו אותה תוכל להצליח כל כך ולסחוב סדרה בהמשך. מי שלא מאמין עד כמה המיני סדרה הזאת הייתה טובה כדאי לו ללכת ולקרוא אותה כי באמת לא כל יום מוצאים דבר כזה טוב. הציפיות מסדרת הסולו היו גבוהות (לפחות אצלי) ובדי סי החליטו להמר עוד פעם שנתנו לאדם אחד גם לצייר וגם לכתוב את הסדרה אבל כשקוראים לך ביל ווילנגהאם כנראה שאין לך ממה לפחד.

אתם בטח חושבים שאני שוב אתחיל את הביקורת עם המנטרה הקבועה "יקום די סי קפץ שנה אחת קדימה והכל השתנה", אז תשמעו, הפתעה! פתאום מגיעה סדרה שקפצה שנה אחת אחורה. חבורת שדאופקט נוצרה מחוסר ברירה, הספקטר השתולל והרס את כל מה שעמד בדרכו ביקום הקסם של די סי והאפשרויות לעצור אותו הלכו והצטמצמו. החבורה הורכבה מגיבורים לא מוכרים שאיכשהו מצאו את עצמם עומדים מול אותו איום גדול ואפילו מצליחים לנצח. כמובן שהם קיבלו עזרה אבל עדיין זה היה הישג גדול בשבילם. את הסיפור החדש קשה קצת למקם, נראה שהוא מתרחש כמה ימים לפני תחילת המשבר ואחרי הניצחון על הספקטר. סופרמן מגלה מחסום קסום שאין באפשרותו לחדור ומקבל עזרה בלתי צפויה מאחת הדמויות החזקות ביותר של יקום די סי: הפאנטום סטראנג'ר. אותה דמות מגייסת לעזרה את חבורת השדאופקט שזה עתה נוצרה, החבורה מצליחה לעבור דרך המחסום ונעלמת לשנה בתוכו. החוברת גם מספרת מה הוא המחסום ומה בדיוק התפקיד שלו, אבל לא נספר כדי לא להרוס. מספיק שנרמוז שטוב זה לא ומעורב כאן קורבן אדם.

הדמויות, כמו בכל סיפור, הן חלק מאוד מרכזי ובסדרה הזאת קיימות דמויות משונות ששווה להכיר וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הגדולה של הסדרה. עד כמה שהסדרה מנסה להיות ידידותית לקוראים החדשים יהיה קשה להתחבר אליה מבלי לקרוא את הסיפור הקודם. החוברת זזה בקצב די מהיר ולא לוקחת את הזמן להסביר על הדמויות. עד כמה סיפור המקור של החבורה משנה באמת קשה לקבוע אך עדיין נחמד לדעת למה הם ביחד. חוץ מאותה בעיה שכמעט כל קורא יכול להתגבר עליה הסדרה נראית טוב והחוברת הראשונה עושה את העבודה היטב. יקום הקסם של די סי הוא יקום רחב ומגוון ושייכים אליו המון דמויות מה שהופך אותו למעניין עד מאוד. הסיפור הראשון והרשעים שמוצגים בו נראים מעניינים ובעיקר המסתורין שאופף את אותה שנה חסרה מצליח להניע את הסיפור די בזכות עצמו.

הכותב והצייר של הסדרה הוא ביל ווילנגהאם שמוכר לנו מהסדרה המצוינת "פייבלס" שגם שם יש עיסוק לא קטן בקסם ופנטזייה. ווילנגהאם לקח על עצמו משימה לא קלה כשביקש גם לכתוב וגם לצייר את הסדרה ויהיה מעניין לראות כמה זמן הוא יצליח לעמוד בזה. הכתיבה שלו כרגיל מצוינת, הדיאלוגים טובים, סיפור המסגרת נראה ונשמע טוב ועלילות המשנה הקטנות מספקות. הדמויות שווילנגהאם כותב כאן הן מהצבעוניות ביותר שיש לדי סי להציע והוא משתמש בהן בצרה טובה. למרות שמאוד מומלץ לקרוא את המיני סדרה Day Of Vengeance לפני שניגשים לסדרה הזאת ווילנגאהם כן פונה לקוראים החדשים עם חוברת פתיחה שמספקת מן הכרת דמויות זריזה. וזה שיש תמיכה של יקום די סי הרגיל כדי ליצור המשכיות לא מזיק.

כשזה מגיע לציור ווילנגהאם לא כל כך מבריק. הסגנון שלו פשוט ומעוגל וגורם לפעמים לסיפור להראות הומוריסטי יתר על המידה. אומנם יש לו צבעוניות והוא בהחלט עושה את העבודה אך עדיף היה אם הצייר כאן היה בעל סגנון אפל ומחוספס יותר. הרקעים נראים טוב והדמויות נראות נחמד אך עדיין זה לא משרת את הסדרה במלואה וקיימים קטעים שהיא מאבדת מהחוזק שלה רק בגלל הסגנון המעוגל והצבעוני.

לסיכום, מי שאהב את המיני סדרה הקודמת רוב הסיכויים שייהנה מהסדרה החדשה. העלילה לא מסובכת, הדמויות טובות אך עדיין עדיף לקרוא את הסיפור הראשון שלהן כדי לקבוא עם קצת יותר מידע. האומנות קצת לוקה בחסר אבל צריך לתת לזה זמן ויש סיכוי שיהיה אפשר להתרגל ולא לשים יותר מדי לב. מי שאוהב סיפורי קסם ימצא פה את מבוקשו ותמיד כיף לקרוא סדרה שיש בה שימפנזה מדברת, שד כחול וגיבור יהודי שכוחו בה לו מסמרטוטים.