Next Wave #1-#3


כותב:וורן אליס
צייר: סטוארט אימונן







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 8/10





פעם, לפני שנים רבות, כשוורן אליס היה צעיר יותר הוא יצר סדרה שנקראה "הסמכות" (Authority), הסדרה סיפרה על חבורה שמורכבת מכל מיני טיפוסים מוזרים שפעלו למען עתיד טוב יותר. אחד הדברים שהסדרה הייתה ידועה בהם היא אלימות מטורפת והמוטו של החבורה "אנחנו יודעים מה הכי טוב בשביל העולם". עכשיו בימינו אליס מנסה להחזיר עטרה ליושנה רק שהפעם הוא עושה את זה בחברת מרוול ועם הרבה יותר צנזורה.

נקסט ווייב הוא סיפורה של חבורה המורכבת מטיפוסים שונים ובעיקר מדמויות דרג ב' של יקום מרוול. החבורה הוקמה על ידי ארגון H.A.T.E ותפקידה להילחם בטרוריסטים. באיזשהו שלב גילתה החבורה שבעצם הכל שקר והארגון והחברה שעומדת מאחוריו, הנקראת Beyond Corp, בעצם ממומנים על ידי טרוריסטים. הדרך בה מגלה החבורה את הסוד היא בין היותר משעשעות בעולם הקומיקס. הסיפור הוא לא העניין המרכזי בסדרה, עד כמה טוב שיהיה, הדמויות הן אלה שמרכיבות את הסדרה, האיום שעומד מולם הוא רק תירוץ לגרום לחבורה להשתולל ולעשות עד כמה שיותר הרס וחורבן. בשתי החוברות הראשונות נלחמה החבורה בדרקון ענק ועכשיו הם נגד איום לא מוגדר אבל דרך הפעולה נשארה וזה אומר הרס והרבה. אחת הדמויות הטובות ביותר בסדרה היא דווקא לא חלק מהחבורה אלא המפקד של ארגון H.A.T.E, דרק אנגר, שכל דף שהוא מופיע בו זה תענוג צרוף. קשה היום למצוא סדרה שלא לוקחת את עצמה ברצינות ועוד עושה את זה בצורה טובה Next Wave היא כזאת סדרה. זה מתחיל כבר בדף הראשון בו מסבירים לנו בעזרת שאלות ותשובות את הרקע ונגמר בכיתוב של הפנל האחרון שיגרום לכל אחד לצחוק פרוע.

הסדרה יוצאת תחת הליין הרגיל של מרוול וזה יוצר בעיה לא קטנה, הכותר מצונזר וזה מאוד מפריע לקריאה, הקללות מצונזרות והכל נראה נקי מדי. הסדרה אומנם זורמת בלי בעיה והיא קריאה אבל עדיין קיימת ההרגשה שמשהו חסר וחבל שהיא לא יוצאת תחת ליין המקס של מרוול. החוברת השלישית היא זאת שבדרך כלל מכריעה אם ממשיכים לקרוא סדרה מסוימת או שמוותרים עליה וכאן החוברת השלישית עושה את העבודה שלה כאשר הרעיון של חבורת גיבורים פיראטיים שפועלים מחוץ לחוק ממשיך להתפתח וליצור יותר עניין. הדמויות מקבלות יותר עומק, הרשעים נעשים טובים יותר ובכלל הרושם הראשוני שיש כאן משהו שונה רק מתחזק.

וורן אליס הוא אחד הכותבים הפורים ביותר בתחום הקומיקס. אליס נוגע בכל דבר וכמעט תמיד מצליח להוציא ממנו את המיטב. גם בסדרה הזאת, למרות כל המגבלות והעובדה שמדובר בדמויות לא מוכרות יחסית, הוא מצליח. כפי שצוין, זאת לא הפעם הראשונה או האחרונה שאליס כותב על חבורה שמורכבת מדמויות השונות מההגדרה של גיבור על רגיל. אליס הוא כותב טכני בעל רעיונות משונים ותמיד קיימת ההרגשה שהוא צעד אחד לפנייך ורק מחכה לראות כיצד תגיב לסיפורים המטורפים שלו. הוא לקח כאן דמויות שכוחות אל, הרכיב מהן חבורה מיוחדת ומגובשת תוך כדי שהוא נותן לכל אחת מהן אופי שונה. אליס משדר באמצעות הדיאלוגים אווירה של קלילות שפחות או יותר מנחה את הקוראים לא לקחת הכל ברצינות ועצם זה רק הופך את הסדרה למעניינת יותר.

האומן, סטוארט אימונן, הוא צייר מעולה רק שלסדרה הזאת הוא נקי מדי. הסגנון שלו הוא ייחודי ומקנה לסדרה מראה קצת שונה שמצליח להעביר את הרעיונות של אליס וסוגר את הסיפור יפה. הבעיה היא שאין לו טיפת חספוס והכל נראה חלק ונקי במקומות שהיינו מצפים לקצת לכלוך ואפלה. אולי בגלל שהסדרה משדרת אווירה שונה מבדרך כלל אז אימונן איכשהו כן מתאים אבל עדיין יש לו חלק בהרגשה שחסר משהו בסדרה. כשזה מגיע לאקשן אימונן מצליח להעביר את הסיפור נהדר, הכל נראה טוב וזורם אבל שוב הבעיה שזה נראה יותר מדי טוב ויותר מדי נקי ועדיף אם זה היה אפל יותר או מחוספס אבל כנראה שזו ההרגשה שהסדרה רוצה לשדר שלא הכל רציני.

לסיכום, יש לנו כאן סדרה שונה ממה שאנחנו רגילים עם כותב ענק ורעיונות שלא רואים כל יום. הדמויות, למרות שהן סוג ב', עולות שלב ומוכיחות שהן בעלות זכות קיום. אם אתם מחפשים קריאה שונה ולצחוק קצת מחוברות קומיקס אז הסדרה היא המקום בשבילכם.