NEW AVENGERS ANNUAL


כותב: בריאן מייקל בנדיס
צייר: אוליבר קוייפל







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 9/10





בשנה האחרונה החזירה מרוול את מסורות השנתונים, סיפורים שבדרך כלל לא יכולים להיכנס לסדרה הרגילה. עוד אחד מהדברים שחוזרים ליקום מרוול השנה זה חתונות. בשנתון שלפנינו מתחתנים לוק קייג' וג'סיקה ג'ונס כמובן שזה בתנאי שאף אחד לא יפריע להם.

מה בעצם נותן לנו שנתון? לא יותר מדי אבל הרעיון הוא מה שיפה כאן. בדרך כלל שנתון, בשונה מחוברת שהיא חלק מהרצה, מציג עלילה ממוקדת בצורה רחבה יותר. יש לו זמן להרחיב יותר על הדמויות המרכזיות בסיפור והוא דרך מאוד טובה להכיר את הסדרה הרצה. לוק קייג' וג'סיקה ג'ונס נעשו הורים ועכשיו הם עומדים להתחתן, אבל במרוול כמו במרוול זה לא ילך להם כל כך בקלות. האלמנה השחורה החדשה, שאותה פגשו חבורת הנוקמים החדשים בתחילת הסדרה, חוזרת משופרת מתמיד ובראשה רק דבר אחד, נקמה. ההתקפה באה בזמן רע מבחינת החבורה, ראש העיר של ניו-יורק לא כל כך מרוצה מהעובדה שיש לו עוד חבורת גיבורים שיושבת באמצע העיר. לרוע המזל ראש העיר נמצא יחד עם החבורה בדיוק כשההתקפה מתחילה וזה רק מחזק את טענותיו. רוב החוברת היא קרב אחד גדול שמתרחש בניו-יורק והוא אחד הקרבות היפים ביותר שנראו בסדרה. כל אחת מהדמויות שמרכיבה את החבורה תורמת לקרב ואם אי פעם היה קיים ספק כלשהו לגבי תרומתם של ספיידרמן או וולברין לחבורה אז החוברת הזאת באה ומוכיחה עד כמה הם חשובים. החוברת משלבת הומור ורצינות בצורה נפלאה, היא זזה מהר ולראות את הדמויות האלה נלחמות יחד זה תענוג לא קטן.

אחד הדברים שמקבלים מהקריאה של החוברת זה כיף. קשה למצוא היום חוברת "חשובה" שלא לוקחת את הכול ברצינות. לחוברת אין השלכות מרחיקות לכת ובסך הכול נהנים מאוד מהחוברת ולא יותר מזה. שימו לב שמדובר בחוברת שאמורה לעסוק בחתונה גדולה של שתי דמויות ובכל זאת זה לא העניין המרכזי של הסיפור הזה. החתונה נמצאת ברקע עד סיום החוברת שסוגר את הכול ואפילו נותן כבוד גדול לאיש והאגדה סטן לי.

אחת הבעיות הכי גדולות של הכותב בנדיס זה שהוא לא יודע לכתוב סוף סביר ותמיד איכשהו מצליח לפשל. הפעם בנדיס לא מאכזב ומצליח לסיים בלי שום בעיה. לכתוב חוברת שמורכבת בעיקר מקרב אחד גדול זה לא קל וצריך שהיא לא תשעמם ושהקוראים ירגישו שהם יצאו עם משהו ממנה. בנדיס מראה כיצד החבורה עובדת יחד ואיך כל אחד תורם את חלקו לקרב והוא עושה זאת בצורה נפלאה. הפיתרון לניצחון והדרך אליו מראים עד כמה בנדיס מכיר את הדמויות טוב ושהוא ישב וחשב כיצד הם יוכלו לעבוד יחד מבלי שזה יראה מלאכותי. הסוף של החוברת עשוי בטעם מרגש אבל לא קיטשי ומהווה סיום הולם לחוברת שכזאת.

הצייר, קוייפל, עבד שעות נוספות כדי לגרום לחוברת הזאת להראות כל כך טוב כאשר הסגנון שלו משתנה מדף לדף ומוסיף רבגוניות לסיפור. קוייפל גם תורם לתחושת ההומור של החוברת אם זה לוק קייג' בתחילת החוברת או ספיידרמן בסגנון ברוס לי ,הכול משדר אותו הדבר, כיף. לצייר קרב בגודל כזה שמורכב מכל כך הרבה דמויות זה אף פעם לא קל וקוייפל עומד בה בכבוד. לדוגמא הקטע עם איירון מן שהעיניים לא מפסיקות לזוז ולנסות לקלוט את כמות הפרטים והדמויות שם.

לסיכום, יש לנו כאן שנתון חדש בכיכוב החבורה כי גדולה ונוצצת שיש למרוול להציע. מי שלא קרא עד היום את הסדרה יכול לקרוא רק את החוברת הזאת וליהנות ממנה. היא משלבת בין הומור לרצינות בצורה נפלאה, הקרב נראה מעולה והיא מסוג החוברות שכיף לקרוא והלוואי ויהיו עוד הרבה כאלה בעתיד.