Monster War Magdalena vs Dracula #1


כותב: כריסטופר גולדן וטום שניגוסקי
צייר: ג'ויס צ'ין







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 6/10





על הנייר הרעיון עצמו נשמע לא רע, לקחת את ארבעת הגיבורים הגדולים ביותר של יקום טופ-קאו ולהציב מולם את ארבעת המפלצות הגדולות ביותר שיש. מלחמת המפלצות עומד להיות מורכב מארבעה סיפורים כשכל חוברת מתמקדת בגיבור אחד שיוצא נגד מפלצת מסוימת ובסוף הכל מתקשר לכדי סיפור אחד גדול.

בחוברת הזאת, שמתחילה את כל הסיפור, אנחנו פוגשים את מאגדאלנה הלוחמת הקדושה של הכנסייה הקתולית. התפקיד של מאגדאלנה הוא לבצע את העבודה השחורה והמסוכנת של הכנסייה הקתולית ובכל פעם שמתה אחת מייד מוצאים מחליפה והיא חייבת לבצע את המוטל עלייה. המאגדאלנה הנוכחית חושבת שהכנסייה לא משרתת באמת את צורכי הציבור ולכן היא החליטה להתחיל לפעול לבד. אנחנו פוגשים אותה בלונדון של היום כשהסיבה לבואה היא חלומות מוזרים שמטרידים את מנוחתה. היא מגיעה לכנסייה נטושה ומוצאת סמנים לטבח שהתרחש במקום. בנוסף, היא פוגשת דמות מסתורית שנמצאת במקום הזה כדי להעיר את דרקולה. כמובן שמיד הבלגאן מתחיל, יש קרב גדול עם סוף די צפוי השלכות די מעניינות על עתיד הסדרה. בסוף הסיפור אנחנו פוגשים עוד דמות מיקום טופ-קאו, הסיפור ממשיך להתקדם ורעיון המסגרת מוצג ונראה שלא יהיה לנו משעמם.

סיפור מסוג זה יכול להיות בעל פוטנציאל לא רע בכלל, השאלה הגדולה היא איך ממשיכים והופכים אותו למספיק מעניין והגיוני כדי שלא יראה שסתם החליטו לעשות עוד כסף. הדמות החשובה ביותר בסיפור הזה, כפי שנראה, זאת המאגדאלנה שלעצור רשע עתיק שפתאום מתעורר נמצא בהגדרת התפקיד שלה. אותי יותר מעניין לראות איך הדמויות האחרות משתלבות בסיפור ובעיקר לראות כיצד ישתלב בזה ג'קי אסטקדו, הדארקנס, כי הוא הרי נחשב לאחד מהרעים. קשה לי לשפוט את הסדרה הזאת כי זה רק חלק ראשון מסיפור גדול יותר אבל כמו שזה נראה לא הולך להיות כאן סיפור מפתיע או מסר עמוק אלא המון אקשן בלי השלכות על היקום עצמו.

שני הכותבים של הסדרה, כריס גולדן וטום שניגוסקי שבדרך כלל כותבים אימה בצורה מעולה, עושים לעצמם כאן עבודה קלה. הם יוצאים מנקודת הנחה שכל מי שקורא את הסדרה כבר מכיר את הדמויות ולכן הם לא נותנים כל רקע או מסבירים את המניעים שלהן. אני לא אומר שזה לא עובד, אבל חסרה הרגשה של עומק, אנחנו קופצים ישר לאקשן. המאגדאלנה נלחמת נגד דרקולה, העולם עומד להיחרב וצריך לחכות ולראות מה יהיה. הדבר היפה בכתיבה של השניים היא הדרך בה הם מעבירים את הסיפור ע"י הדיאלוגים והמחשבות. בנוסף, הכתיבה מאוד מהירה וקצבית, מקבלים את המידע המינימלי כדי שהסיפור יזרום יותר מהר. זה כמובן בא על חשבון העמקת הסיפור והכרת הדמויות. הייתם מצפים מסיפור כזה שיהיה אפל ומאיים יותר אבל ההרגשה היא שמדובר בסדרת אקשן ולא אימה. זה די חבל חבל כי עם קצת יותר דגש לכיוון האפל הינו מקבלים סיפור טוב יותר. אני מבטיח שכל מי שאוהב ומכיר את הדמויות ייהנה יותר רק חבל שלא נתנו לקוראים חדשים מבוא שיעזור להם להיכנס לדמויות יותר בקלות.

הצייר, ג'ויס צ'ין, עושה כאן עבודה לא רעה אבל גם לא מדהימה. העובדה שאין כאן דיו אלא צביעה ישר על העפרונות משדרגת את האומנות והופכת אותה למתאימה יותר לאווירת הסדרה. צ'ין מצייר את מאגדאלנה כמו שמצופה, היא נראית טוב וקטעי האקשן בכיכובה נראים טוב. האווירה שצ'ין מעביר לא אפלה מספיק וגם הוא תורם להרגשה הכללית שזאת יותר חוברת אקשן מאשר אימה, אבל צריך לראות מה קורה אחרי הקרב כדי לקבל תמונה יותר גדולה על מה בדיוק עומד לקרות, כי בכמה דפים הללו צ'ין עושה את העבודה היפה ביותר שלו בכל החוברת. הוא לא מנסה לתת פירוש חדש לדמות של דרקולה, אבל בכל זאת הוא מצליח לעשות את הדמות מספיק מאיימת וחזקה כדי שהקורא לא יתחיל לנסות להיזכר את מי הדרקולה הזה מזכיר לו, באיזו גרסה מדובר ומאיפה הוא בא.

לסיכום, פוטנציאל לא רע ויש הרגשה שלא ממש ניסו לממש אותו ישר בחוברת הראשונה, אבל זה נשמע ונראה מעניין לפחות כדי שנבדוק את החוברת הבאה. הרעיון לשלב את הדמויות יחד עם המפלצות נראה כמו רעיון לא רע כדי למשוך קוראים חדשים אבל חבל שההרגשה שמקבלים מהחוברת הראשונה היא שלא התאמצו יותר מדי באמת להכיר לנו את הדמויות. זה ושגם לקחו אותה יותר לכיוון האקשן ולא לאימה. אבל צריך לראות את שאר החוברות כדי להחליט סופית.