CHECKMATE #2


כותב: גרג רוקה
צייר: חזוס סייז







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 6/10





בשנה האחרונה התחילה די סי להוציא סדרות שיוצאות מתוך המשבר הגדול שעבר היקום, אחת הסדרות האלה היא "שחמט" הארגון הבינלאומי לשמירת החוק והסדר. אותו ארגון, תחת ניהולו של מקס לורד, לקח חלק לא קטן במשבר ותוצאותיו, עכשיו שנה אחרי בראש הארגון עומדים אנשים חדשים וחלקם אפילו מפתיעים.

בראש ובראשונה אני חייב להצהיר שהחוברת הראשונה הייתה רעה (למרות שדני מתעקש שהיא היתה סבירה מלבד הציורים החצי מעיקים), הסיפור לא זרם ובכלל לא נראה יותר מדיי מעניין. החוברת השנייה הצליחה איכשהו להגביר את הקצב אך עדיין קיימת ההרגשה שמשהו חסר. בסיפור הראשון של הסדרה ארגון שחמט עומד בפני סגירה, עצרת האומות המאוחדות ששחמט נמצא תחת פיקודו מעביר במפתיע החלטה לסגירת הארגון. מי שעומד בראש ההחלטה היא סין, למה בדיוק היא רוצה לסגור את הארגון ומה יש לה להסתיר כנראה נלמד בהמשך.

הסדרה עצמה היא סדרת אקשן שמערבת המון פוליטיקה ודרכה ניתן ללמוד לא מעט על המצב של יקום די סי הנוכחי. ההחלטה מצד די סי הייתה אמיצה כאשר הם החליטו לספר סיפור מהסוג הזה. אין כאן גיבורי על (חוץ מאלה ששייכים לארגון) ובגדול זה נראה כמו סיפור שיכול היה להתרחש בעולמנו אנו. עצם ההחלטה לא להשתמש בגיבורים מוכרים בתור קרש קפיצה יכולה לעלות לסדרה ביוקר אבל היא מצליחה לעניין. ההנהלה של שחמט, שמורכבת משני מלכים ושתי מלכות בצבעים של שחור ולבן, היא הסיפור המעניין בינתיים. הבחירה למלך הלבן הייתה מאוד מפתיעה ומעניינת וגם מי שמשמש כעוזרו או "אביר" בשפת החוברת מפתיע לא פחות. המלכה השחורה של הארגון מוכרת לקוראי המיני סדרה "פרויקט אומק" והיא סאשה בורדו מי שהייתה בעצם "האביר" והעוזרת של מקס לורד בזמנו. כמובן שאי אפשר בלי רשע והוא מתגלה בחוברת השנייה במלוא הדרו, הבעיה הגדולה היא שהוא לא ממש מעניין ולי לפחות הוא חדש. עצם העובדה שזה הרשע הראשי פוגעת מבחינתי בסיפור, האיום נראה נחמד אבל לא ממש מפחיד כשזה מזכיר קצת את כוח המחץ לכן זה לא כל כך רציני. היה נחמד יותר אם היו בוחרים איום גדול של ממש ולא מתעסקים בדברים הקטנים למרות שאני לוקח כאן סיכון ויכול להיות שאני טועה בגדול אך זה רק הזמן יגיד לנו. הרבה מהסיפור בחוברת עוסק בפוליטיקה הפנימית של הארגון אך גם בפוליטיקה גדולה יותר והיא ההתנהלות המדינית של מעצמות העולם. כאן הסדרה סובלת קצת כי זה לא ממש מעניין למרות שזה תורם לזווית של הסיפור. עוד בעיה הדמויות, מי שלא מכיר את יקום די סי לא יתרגש בגלל השמות המוזכרים, נכון שאפשר ללכת לאינטרנט ולברר (ואולי זה מה שדי סי רצו שיקרה) אך עדיין זה פוגע כי אם לא מכירים את הדמויות ואת העבר שלהן אז חלק מהאפקט עובר מעל הראש.

הכותב הוא גרג רוקה שבדרך כלל עושה עבודה מצוינת. זה לא שהוא לא מתאים לסוג כזה של סיפור, לדעתי זה תפור עליו, אבל קיימת ההרגשה שהוא קפץ יותר מדי גבוה. רוקה יודע לכתוב מתח ומסתורין ברמה מאוד גבוהה וגם הוא לא רע באקשן אך עדיין חסר לו משהו שזה מגיע לכוחות על וסיפורים ממש גדולים. הכתיבה שלו טובה ככל שתהייה עדיין מרגישה קטנה, זאת אומרת סיפור מהסוג הזה עם ארגון כזה חזק חייב סיפור ראשון ענק ומפוצץ ולא משהו קטן ומסודר. רוקה יודע לכתוב דיאלוגים נהדר, כפי שצוין יש בסדרה המון פוליטיקה פנימית ועולמית וזה נשמע אמין כשרוקה כותב את זה. בניית הסיפור והמתח עשויה לא רע אך עדיין זה לא מספיק מעניין וכדאי שיהיו יותר תשובות בחוברת השלישית אחרת ניתן לאבד עניין. רוקה בנה את הסיפור בקצב איטי מאוד וזה מזיק לסיפור כי יש המון דמויות, לא מעט עלילות משנה ולמרות שזה לא מבלבל זה גם לא מעניין יותר מדי.

הצייר, חזוס סייז, התחיל לפשל ובגדול. סייז, שהציג עבודה נהדרת במיני סדרה, התחיל לפשל בספישל, בחוברת הראשונה כאן הוא צייר ממש רע אך בשנייה הוא מצליח איכשהו להשתפר אבל לא משמעותית. הרקעים לא נראים טוב וישנם קטעים שהדמויות עצמן נראות רע. הסגנון שלו אף פעם לא הדהים אף אחד וגם כאן, מלבד להעביר את הסיפור עם אומנות חביבה ולא יותר, התרומה שלו לזרימה חסרה ביותר. כשזה מגיע לעטיפות זה סיפור אחר לגמרי, הצייר שאחראי על העטיפות הוא לי ברמחו המצוין שאף פעם לא מפספס וכרגיל עושה עבודה מעולה.

לסיכום, סדרה חדשה מיקום די סי עם עבר לא קטן והיסטוריה עשירה מקבלת טיפול מחדש. הרעיון של הסדרה הוא טוב אך יש הרגשה של פספוס, האירועים קטנים מדי, הצייר לא משקיע וחסרה תמיכה רצינית של יקום די סי. מי שמחפש סיפורי ריגול ופעולה ימצא כאן את מבוקשו למרות שזה ירגיש מוכר.