Garth Ennis' Jennifer Blood #1
מאת דני אחירון

מו"ל: Dynamite Entertainment
פורמט: סדרה רצה
ז'אנר: אקשן, מבוגרים
מס' עמודים: 24
כותב: גארת' אניס
אומן: אדריאנו בטיסטה
תאריך הוצאה לאור: 16 לפברואר, 2011

---

אמנם הרעיון לא חדש מדי; עוד רוברט לואיס סטיבנסון כתב על זה ב" ד"ר ג'קיל ומר הייד" לפני 125 שנה. אדם עם אישיות חבויה בתוכו, שכל צד מנוגד בו לצד השני. המקרה שלנו הפעם זאת ג'ניפר, עקרת בית חביבה מפרברי ברוקלין, אשת מעמד הביניים שכותבת להנאתה את יומנה הורוד. ומשרבבת כבדרך אגב על חוסר הפרגון שיש לה לנשק עם קליבר 9 מ"מ ועל חוסר הפרגון שנשקים בעלי קליבר גדול יותר. היא עקרת בית ביום יום, ומתנקשת חסרת רחמים בלילה. המניע שלה עוד לא ברור, וגם לא ברור איך נולדים להיות עקרת בית לוחמת, רק שהסיבה העיקרית זה הדודים העבריינים שלה ומסע הנקמה שלה בהם.

הכותב גארת' אניס ציין שאת הסדרה כתב "כפסק זמן לכתוב משהו כיפי" לאחר כותרים טיפה יותר אפלים כמו "Crossed" שעסק בזומבים סוטים, "Battlefields" שממשיך את ה-War Stories שכבר כתב עם סיפורי מלחמה אמיתיים עם דגש על הצד האנושי של העניין וכמובן "The Boys" שסוחט בצורה צינית, אפלה ואיומה את כל ז'אנר גיבורי-העל באשר הוא. אז לא אפל זה לא, הסדרה הזאת עדיין "אניסית" בהוויה שלה, והיא לא מומלצת למי שדם מרתיע אותו.

גם הטון הכללי המשתמע מג'ניפר לגבי החיים מפוכח בצורה כואבת; הסיפור כולו מסופר מנקודת המבט של היומן הפרוותי הורוד שלה (בחיי!!!) והוא ציני ונוקב. היא מבינה בכל שלב את ריקנות החיים בפרברים, ומצד שני מעריכה את ההנאות הקטנות שבזה ובאמהות וניהול הבית, מה שיוצר את הניגוד המעולה שמוביל את הסיפור בין האמא לרוצחת. נכון עשו את זה קודם ב-Kill Bill, Wanted, Serial Mother ,Kick-Ass, Mr. & Mrs. Smith ועוד רבים וטובים, אבל הכתיבה האנושית של אניס נוגעת איפה שאחרים לא נגעו ויוצרת דמות מעניינת. הצייר בטיסטה (שזו העבודה הראשונה שלו שאני רואה) מצייר טיפה מבולגן, אין מספיק דיו בכמה סצנות אך בכללי הוא מחזיק את הסיפור יפה, ונע בעבודה שלו איפשהו בין דרק רוברטסון, והווארד צ'ייקין.

לסיכום, אם גם לך נדמה שאמא שלך מחביאה נשקיה במרתף, הנשק האישי שלך נגנב בבית או בא לך לראות קצת נקמה נשית יש פה התחלה מעניינת. למי שמחפש משהו טיפה שונה או סיפור עם מסר אופטימי יותר יש עוד כותרים בשוק, נחכה ונראה לאן זה יזרום...

8/10 בסולם אחירון!