ביקורת סרט - איירון מן
מאת: איתי רוזנבאום

במאי: ג'ון פאברו
תסריט: ארת'ור מרקום, מאט הולוואי, מרק פרגוס והוק אוסטבי
שחקנים: רוברט דאוני ג'וניור, גווינית' פאטרו, ג'ף ברידג'ס וטראנס האוורד
שנת יציאה: 2008

כבר לפני שנה ידעתי שהסרט החדש של איירון מן יהיה שונה משאר הסרטים המבוססים על דמויות של מארוול שיצאו עד כה. הסיבה לכך נובעת אך ורק מהגוף ה"אחראי" על הסרט - הסטודיו. בעוד שסרטים כמו ספיידרמן, אקס-מן ודרדוויל הופקו על ידי אולפני ענק כמו סוני, יוניברסל ופוקס, איירון מן הוא הסרט הראשון שהופק באופן אקסלוסיבי ע"י מארוול אנטרטיינמנט, הסטודיו ה(יחסית) חדש של מארוול.
למה שזה ישנה משהו? כי עם כל הכבוד לסוני ושאר האולפנים, הם לא באמת יודעים איך לעשות קומיקס טוב. גם אין להם ממש אינטרס לעשות סרט קומיקס טוב, הם רוצים לעשות סרט קומיקס רווחי, וזה הבדל עצום. מארוול, לעומת זאת, גם מכירה את הדמויות באופן הכי טוב שאפשר, וגם יודעת מה הופך פרוייקט קומיקס לפרוייקט קומיקס טוב. העובדה שאיירון מן הוא גם טוב וגם רווחי (בדקות כתיבת הביקורת הוא הכניס מעל ל-200 מיליון דולר), היא הוכחה מוחצת שמארוול יודעת מה היא עושה.
ונעבור לסרט עצמו.

כפי שכבר ציינתי, הסרט מצוין. הכיוון שהבמאי ג'ון פאברו החליט ללכת עליו הוא מושלם לסרט קומיקס. הסרט לוקח את עצמו ברצינות, אבל עם חצי חיוך. כולם יודעים שאנחנו מדברים פה על דברים שלא באמת יכולים לקרות בעולם האמיתי (לפחות לא ב10-20 שנה הקרובות), ולכן הצופה צריך להגיע עם הנחת יסוד מסוימת שיש דברים שלא הכי יסתדרו באופן הכי ריאליסטי. אבל ברגע שמגיעים בגישה הזאת, הסרט פשוט שואב אותך פנימה מהשנייה הראשונה ועד לסוף הקרדיטים (ואפילו אחרי, לחובבי קומיקס מומלץ מאד להישאר לסצינה שנמצאת בסוף הקרדיטים). האפקטים בסרט הם שילוב של אנימציית מחשב וחליפה אמיתית (שבנינו, אני רוצה אחת) והם עובדים מעולה. איירון מן נראה אמיתי לחלוטין, וזה הגיוני לחלוטין שיסתובב מישהו בחליפה כזאת וירביץ לטרוריסטים.

רוברט דאוני ג'וניור, ללא צל של ספק, עושה את הסרט. המשחק שלו בתור טוני סטארק פשוט מושלם בכל אופן, דרך וצורה. אני בספק גדול מאד ששחקן אחר, מוכשר כפי שיהיה, יוכל למלא את התפקיד כמו דאוני. כמו כריסטיאן בייל בבאטמן, דאוני הוא פשוט טוני סטארק. ההתנהלות שלו, הבעות הפנים, הדרך שבה הוא מדבר.
- נראה לי שרוב גדול של קוראי הקומיקס יתחילו לשמוע את כולו של דאוני כאשר הם קוראים דיאלוגים של הדמות בחוברות.

הסרט, לצערי, לא מושלם. החיסרון הרציני בסרט הוא הדמויות האחרות. אני לא יודע עם זה נובע מהעובדה שדאוני מבצע עבודה כל כך טובה, או שפשוט השחקנים האחרים קיבלו פחות תוכן, אבל כל פעם שטוני לא נמצא על המסך, האיכות יורדת. כאשר ג'ף ברידג'ס, גווינת' פלטרו או טראנס האוורד מנהלים סצינות עם טוני הדרך שהם מגיבים אליו, והוא אליהם עובדת נפלא, אך כשהם לבד, או מדברים אחד עם השני, הדמויות נראות שטוחות יותר, וקצת יותר באנליות.

החיסרון הרציני השני בסרט הוא הדמות של ג'ף ברידג'ס - הנבל אובאדיה סטיין. הדמות עושה סוויטץ' די רציני בערך באמצע הסרט מסתם בחור למגלומן מטורף שרוצה לפוצץ את כולם, אין באמת שום דבר שמעיד על השינוי בחצי הראשון של הסרט, כך שזה הופך את הדמות לסוג של קריקטורה.

למרות שני החסרונות האלה, איירון מן הוא עדיין סרט פנטסטי. מאז באטמן לא נהניתי כל כך בקולנוע, ואני מאד מקווה שזהו סממן שמצביע על איכות הסרטים של מארוול מעתה ואילך.

ציון סופי: 4.5 מתוך 5