Infinite Crisis #1


כותב: ג'ף ג'ונס
צייר: פיל חימנז







הביקורת של: דני

התרשמות כללית: 7/10
(8/10 אם קראתם את Crisis on Infinite Earths)




היא כאן, החוברת הראשונה במיני סדרה החשובה ביותר של השנה הגיעה. די-סי בונים כבר יותר מחצי שנה את היסודות למיני סדרה הזאת ועכשיו רק נשאר לראות אם היא עונה על הציפיות. האם באמת הכינו לנו משבר עשיר באקשן, סצנות דרמטיות ושאר הירקות או שהכל זה סתם רעש וצלצולים. אני עדין לא יכול לענות לכם על כל השאלות הללו רק על פי החוברת הראשונה אבל אני כן יכול לומר שיש ניחוח של משהו גדול באוויר, ואנחנו אוהבים דברים גדולים ובמיוחד שג'ף ג'ונס כותב ופיל חימנז מצייר (והפעם הוא משקיע את הנשמה).

המיני סדרה הזאת מתחילה כאשר העולם של די-סי נמצא במן תוהו ובוהו שמקיף את כולם פחות או יותר, את הגיבורים, הנבלים, הכוחות הקוסמיים, כוכבים אחרים ועוד. ארבעת המיני סדרות שסיפרו לנו כיצד התוהו ובוהו הזה נוצר מקבלות כאן זמן מסך מאוד מזורז וישר רצים למנה העיקרית. מה שאומר שמי שלא קרא את המיני סדרות בעצם פספס חלק מהסיפור, כאילו די-סי באים ואומרים: "אוקיי קוראי קומיקס תמימים, אתם רוצים לדעת איך הסיפור מתחיל? אתם רוצים לדעת למה בדפים הראשונים רואים את סופרמן, באטמן וונדר-וומן עומדים בין ההריסות של המפקדה שלהם ובמקום לשתף פעולה מתקיפים מילולית אחד את השניה? תקראו את הסיפורים המקדימים". במהלך המסע המזורז ביקום המפורק של די-סי אנחנו רואים צלליות של כמה דמויות, דמויות מסתוריות שצופות ממקום לא ברור מאחורי הקלעים כיצד היקום של די-סי מתפורר להם מול הפנים וממלמלים שהם צריכים להתערב ולעזור כי אחרת הכל יעלם. בסופו של דבר הכל מסתכם בזה שמשהו לא בריא קורה ביקום די-סי ומישהו אחראי לכך. במהלך 6 החוברות הבאות אנחנו נפגוש את אותו מישהו ונראה איך ומי בדיוק יעצור אותו ומה ישאר מיקום די-סי בסוף.

לפני כ 20 שנה יצאה מיני סדרה שענתה לשם: Crisis on Infinite Earths. שם הגיבורים של די-סי עמדו בפני האימא של כל המשברים וכצפוי המשבר הנוכחי קשור אליו בצורה כזו או אחרת. יש קשר, ואפילו קשר חזק. אל תבינו אותי לא נכון, אתם יכולים להבין וליהנות גם מבלי לקרוא את המשבר הקודם אבל מי שכן קרא ייהנה יותר. הנה לכם דוגמא: קחו למשל את הסרטים החדשים של "מלחמת הכוכבים", אתם זוכרים שכל מי שראה את הסרטים משנות ה – 70 מחא כפיים והתלהב כל פעם שהופיעה דמות כזו או אחרת ב"פרק ה-1"? ואילו מביננו שלא ראו את הסרטים המקוריים לא הבינו על מה כל המהומה? זה בדיוק אותו הדבר כאן.

ג'ף ג'ונס קיבל על עצמו משימה לא קלה והוא בהחלט מצליח לעמוד בה בכבוד. הוא מציף את הקורא עם תוהו ובוהו מכל הכיוונים ומצליח להלחיץ ולגרום לנו לדאוג לעתיד של יקום די-סי. תוסיפו לזה את הפרשנות הפסימית של הדמויות המוצללות ותקבלו אווירת משבר כפי שאווירת משבר צריכה להיות. ג'ונס לא מורח את הסיפור אלא חותך מסצנה לסצנה בלי לעצור, מצד אחד זה עלול לבלבל את מי שלא קרא את ארבעת המיני סדרות וצמא למידע נוסף, אבל מצד שני הקצב המהיר מעצים את אווירת המשבר וזה מה שחשוב בסופו של דבר.

פיל חימנז הוא ללא ספק הפתעה מבחינתי, אני הייתי בטוח שדי-סי ילכו על צייר בעל שם חזק יותר אבל הם החליטו להמר על צייר שבתקופות הטובות שלו משחרר אומנות מרהיבה ובתקופות הפחות טובות אומנות מקושקשת משהו. ונחשו מה? כנראה מדובר באחת התקופות הטובות שלו, כי האומנות יוצאת מן הכלל. המון פרטים, אין דמות שדומה למשניה ומספיק לראות את העמוד הכפול שמתאר את המלחמה בכוכב "ראן" כדי להבין שהמצב של יקום די-סי לא להיט וזה בלשון המעטה. תוסיפו לכך צביעה אפלה אך עם זאת צבעונית ומרהיבה ותקבלו אומנות שמשלימה בצורה מושלמת את האווירה שג'ונס מנסה להעביר.

לסיכום, אמנם יש לחוברת הזאת כמה וכמה חסרונות, במיוחד אם אתם קוראים חדשים שלא נגעתן הן בארבעת המיני סדרות והן במשבר הקודם, אבל היא מהנה ומסקרנת. אין כאן משהו שיגרום לכם ליפול מהכסא אבל חיוך או שניים בהחלט באים בחשבון.