House of M #1


כותב: בריאן מייקל בנדיס
צייר: אוליבייר קוייפל







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 8/10






אחד האירועים היותר שנויים במחלוקת שקרו בשנה האחרונה היה הסיפור Avengers Dissembled. היו כאלה שאהבו את הסיפור והיו כאלה שלא אבל בסך הכל הכללי זה מדובר בסיפור חזק עם השלכות די רציניות על יקום מרוול בכלל ועל האוונג'רס בפרט. אחת הבעיות הגדולות של הסיפור הזה היה הסוף, שאיך לומר, היה קצר ו"נוח" מדי והשאיר המון דברים פתוחים. האירוע הגדול של קיץ 2005 מבית מרוול בא לפתור את אותן בעיות, להסביר ולתת תשובות אבל בעיקר לעשות באלגן ולנו הקוראים לעשות שמח.

הסוד הגדול של Avengers Dissembled היה האויב שעמד מאחורי כל הסיפור, מי שגרם לכל זה לקרות ובסוף גם הסתבר לאוונג'רס שזה היה אחד משלהם. Scarlet Witch היא בעלת כוח עצום, היא יכולה לשנות את המציאות והיא סובלת מהתמוטטות עצבים. בסוף הסיפור מגיעה אביה של המכשפה, מגנטו, ולוקח אותה בלי שאף גיבור ינסה לעצור בעדו וצריך לזכור שהמכשפה גרמה לבד להתמוטטות חבורת הגיבורים החזקה ביותר של יקום מרוול. ועכשיו מגיעה תורה של המיני סדרה House of M, חצי שנה אחרי אותו אסון אנחנו מגלים למה דווקא עכשיו כולם נזכרים במכשפה ובאיום שהיא מהווה. כשמגנטו לקח את הבת שלו הוא לקח אותה לג'נושה, שם הוא מתגורר, והוא לקח אותה אל האדם שלדעתו יכול היה לעזור לה: פרופסור אקס. הפרופסור, קורא המחשבות החזק ביותר ביקום מרוול, מנסה לעזור למכשפה ללא הצלחה ולכן בגלל שהוא לא רוצה להרוג אותה הוא פונה למה שנשאר מאוונג'רס ומבקש את עזרתם. יחד עם האוונג'רס הוא קורא לאקס-מן למן ישיבת התייעצות. חשוב לציין שהפרופסור והאקס מן לא נפרדו בתנאים כל כך טובים. בישיבה נמצא גם דוקטור סטריינג', המכשף החזק ביותר ביקום מרוול, שגם ניסה לעזור למכשפה אבל ללא הצלחה. צריך להזכיר שהוא גם נטל חלק חשוב באירוע הגדול שהביא להתמוטטות העצבים של המכשפה, כל עניין לידת התאומים שלא הייתה אמיתית ומוזכרת בדפים הראשונים של החוברת הזאת. במקביל אנחנו רואים את המשפחה של המכשפה, מגנטו ואחיה הלא הוא Quicksilver שגם היה חלק מהאוונג'רס, עומדים מול אותה בעיה ואותו איום ולא יודעים מה לעשות. לאחר שהאקס-מן והאוונג'רס החליטו לא להחליט ושאין להם שום פתרון ברור הם מגיעים למסקנה שכדי לפתור את הבעיה צריכים כולם ללכת לג'נושה ואולי שם הפתרון יציג את עצמו. בג'נושה הרגשת האיום על שתי הקבוצות רק הולכת ומתעצמת עד הסוף שמסמן את תחילית האירוע הגדול של הקיץ, הלא הוא House of M.

כל מי שקורא קומיקס או מחובר לאינטרנט, שזה בערך 90 אחוז מאיתנו, לא יתקשה לנחש מה הוא אותו אירוע שנקרא House of M, מה עומד לקרות ואפילו מסתובבות שמועות ברשת מה יהיה בסופו. כל היקום של מרוול עובר שינוי קיצוני כאשר כל גיבור ביקום מקבל את משאלת ליבו ואת החיים בהם הוא רצה יותר מכל. האירוע כולל המון חוברות והמון כותרים חדשים וכדי לקרוא את כולו צריך כ 180שקל לחודש אבל במרוול מבטיחים שאם נקרא רק את המיני סדרה נקבל את התמונה השלמה. מרוול לקחה כאן את שתי הסדרות הכי מוכרות שלה ואיחדה אותן לאירוע ענק, מצד אחד אפשר להגיד עוד כסף למרוול והרבה, אבל מצד שני הקוראים רק מרוויחים כי בכל זאת אנחנו מתעסקים כאן עם הדמויות הכי גדולות וטובות של יקום מרוול. דבר אחד אי אפשר לקחת ממרוול וזה האומץ שיש לה לשנות, מרוול לא עומדת במקום ולא מפחדת משינויים. אין לה בעיה לקחת את הדמויות שלה, גדלות ככל שיהיו, ולשחק איתן ומספיק שחצי מההבטחות של House of M באמת יתקיימו אז מרוול תצא כמנצחת ולנו הקוראים צפוי סיפור טוב וענק.

בנדיס הוא הכותב המושלם לסדרה, הוא מכיר טוב את הדמויות, הוא זה שכתב את Avengers Dissembled ובגלל שהסיפור הזה עומד להיות יותר רגש ודמויות מאשר אקשן הוא מתאים יותר ממארק מילר שבדרך כלל כותב סיפורי ענק טוב יותר. בנדיס לא יכול לכתוב סוף כמו שצריך, כמעט בכל סדרה שהוא כותב או כתב מפחדים מהסוף כי אין מה לעשות זה לא הצד החזק שלו והוא מחפף במרבית המקרים. אני מאוד מקווה שבסדרה הזאת זה ישתנה והסוף שלה יהיה טוב ושלא נשאר עם יותר שאלות מפתרונות. בנדיס יודע לכתוב דמויות ובסדרה כמו זאת, שכוללת כמעט כל דמות מיקום מרוול, זה דבר חשוב ורק בחוברת הראשונה אפשר לספור לפחות עשרים דמויות שלוקחות חלק פעיל והכל עובר חלק. הסיפור זורם קדימה למרות המלל הרב ואין הרגשה שהוא נתקע. סיפור המסגרת כאן הוא טוב מאוד והשאלה הגדולה היא איך מבצעים אותו בלי ליפול למלכודות של לספר סיפורים שכבר היו. זאת לא הפעם הראשונה שיקום מרוול עובר שינוי קיצוני למרות שהסיבה שונה והתוצאות של האירוע הזה נראות גדלות יותר. בנדיס חייב לנווט בזהירות כדי לא לשעמם אותנו ובעיקר הוא חייב לעמוד במבחן התוצאה: הסיפור אמנם חשוב אבל התוצאה שלו היא זאת שתקבע עד כמה הוא היה טוב.

הצייר, אוליבייר קוייפל, עושה כאן עבודה מצוינת והוא בהחלט מתאים לסוג של סיפור כזה. קוייפל כבר צייר את האוונג'רס והוא מכיר את הדמויות. בנוסף, הוא יודע לצייר קטעי אקשן בצורה טובה כך שיש למה לחכות. הרקעים שלו הם החלק החזק של החוברת, ג'נושה שנראית נטושה ומפחידה מתמיד עוזרת לתחושת האיום של סוף החוברת. שימו לב גם לוויכוח בן מגנטו לבנו, קוייפל עושה בשני הדפים האלה את העבודה הכי טובה שלו בחוברת. כמו בנדיס גם קוייפל עובד חזק על הרגש והוא מצליח להעביר ולהשלים את הסיפור בצורה נהדרת, הבעות הפנים טובות וכל דמות מוצגת כאן מצוין. הבעיה היחידה, אם בכלל אפשר לקרוא לזה בעיה, היא שלקוייפל יש נטייה "לנפח" את הדמויות הגדולות כמו קפטן אמריקה, וונדר-מן וביסט, אבל לי למשל זה לא מפריע אלא להפך, הוא מצליח להעביר יותר חוזק ועוצמה בצורה הזאת כמו הקטע בין וולברין לקפטן אמריקה שם ה"ניפוח" עובד לטובתו.

לסיכום, האירוע הגדול של הקיץ כבר פה וכפי שזה נראה אנחנו עומדים ליהנות. כל מי שלא קרא את Avengers Dissembled לא צריך לדאוג מאחר והכל מוסבר ומובן למרות שאני ממליץ לקרוא את הסיפור. מי שלא מתכנן לקרוא את הסדרות האחרות ורק את המיני סדרה גם יכול להסיר דאגה מליבו, המיני סדרה נראית שלמה ומבטיחה. אירועים גדולים זה דבר שכיף לקרוא והדמויות שמרכיבות את הסיפור ביחד עם הצוות שעובד על הסדרה יספקו לנו משהו טוב מאוד בהמשך הדרך.