Hellblazer: Pandemonium
מאת דני אחירון

מו"ל: DC Comics - Vertigo
פורמט: סדרה מוגבלת
ז'אנר: אימה-מסתורין
מס' עמודים: 128
כותב: ג'יימי דליינו
אומן: ג'וק
תאריך הוצאה לאור: 10 בפברואר, 2010

---

בעולמו של ג'ון קונסטנטין רוב הסיפורים קשים לפיצוח ולקריאה, אך עולם הכותבים של הכותר מתחלק לשלושה סוגים בעייני; הסוג המובן, הסוג המאוד קשה להבנה והסוג הלא מובן בעליל. ג'יימי דליינו נע בין סוג 2 ל-3. הסיפורים שלו לא קלים, אך מאוד מוצלחים, לא תמיד ברור מה הוא מנסה להשיג תוך כדי הסיפור ולעיתים מאבדים את תשומת הלב בקריאה שלו אבל משתלם. כתבתי על הנובלה הגרפית הזאת כבר בביקורת הקודמת שלי באתר (ושם גם יש היסטוריה מאוד מצומצמת על הדמות למי שלא מכיר) היו הרבה דיבורים על הסיפור הזה, והנה סוף סוף הוא יצא לאוויר העולם, היה שווה לחכות? בהחלט.

דליינו בעבודתו ידוע ככותב שלא חושש מביקורת גם אם היא לא נעימה, והפעם הביקורת שלו היא לא נעימה, מזעזעת וכואבת לעתים, והפעם חברנו מתפתה אחר בחורה בעלת חזות מזרח תיכונית ומגיע לעיראק רוויות המלחמות והקונפליקטים. ודליינו לא חושש לפתוח פה גם דרכו של גיבורינו, שנמנע מהתערבות כוללת במלחמות, ונכפה להתערב בסיטואציה. מבלי להרוס אספר שהסיפור שלנו כולל שדים, דמות מפתח מעברו של קונסטנטין והרבה בלאגן. הסיפור הנ"ל נכתב לכבוד יום הולדת ה-25 לדמות (מאז שהוצג ב-Swamp Thing) בהרצה של אלן מור. והקוראים הותיקים בהחלט יכולים להרגיש בשינוי, שדליינו מודע אליו היטב. למי שאינו יודע, הכותב הינו הכותב הראשון של הלבלייזר מאז שרץ לראשונה ב-1987. והיום הוא מקבל ג'ון קונסטנטין שונה, מזדקן, ממורמר בהרבה יותר מסיבות אחרות לגמרי ושוחק את השגרה של עצמו. למרות זאת הוא שומר על רוח הדמות היטב, ואף מוסיף ניואנסים משעשעים משל עצמו. ורמיזות לסיפורי עבר שכתב במסגרת הרצותיו.

הצייר ג'וק לוקח את המושכות ומוביל את האומנות בהצלחה. בין הנופים של לונדון, לזוועות של עיראק ולזוועות שמעבר הוא משתלט בכשרון על הסיפור, ולמרות שהסגנון שלו טיפה מחופף ופחות רציני וכבד ממה שאני רגיל בסדרה, הוא משתלב יפה מאוד ברוח הסיפור, ביחוד בסצנות בעיראק. הסגנון שלו זורם ברוב הסצנות, למרות שבקטעים מסוימים לא ברור לחלוטין מה הולך. והטקסט שלא תמיד ברור לא עוזר כל כך. בנוסף קצת הפריע לי בתור קורא של הסדרה התזמון של הסיפור הנוכחי מבחינה של מה שקורה בסדרה הרצה (בדיוק הסתיימה קשת סיפור אחרת שלו מבקר בעיר/מדינה זרה ולפי דעתי תיזמון מחדש של הסיפור היה יכול לעשות אותו יותר מעניין עבור הקוראים שכרגע סיימו לקרוא קשת סיפור די דומה).

אסכם ואומר שאם ג'ון קונסטנטין היה מחזיק ספריה של היצירות שנכתבו עליו, זאת יכלה לשבת בכבוד עם השאר, שמדובר בסיפור אנטי מלחמתי כאוב ואקטואלי מתמיד, ושג'יימי דליינו מצדי יכול לא לכתוב הלבלייזר עוד 20 שנה ולחזור והוא עדיין יוציא מאמתחתו סיפורים מוצלחים של הדמות, כי הוא האבא והאמא הראשונים של הדמות.