Green Lantern: First Flight - ביקורת סרט
מאת גיא מוטולה

במאי: לורן מונטגומרי
תסריט: אלן בורנט
שחקנים / דמויות / מדובבים ראשיים:
האל ג'ורדן - גרין לנטרן / כריסטופר מלוני (Christopher Meloni)
סינסטרו / ויקטור גרבר (Victor Garber)
בודיקה / טרישיה הלפר (Tricia Helfer)
קילווג / מייקל מדסן (Michael Madsen)
שנת יציאה: 2009

---

הסיפור בכלליות:
כאשר האל ג'ורדן, טייס קרב בחיל האויר האמריקאי, מקבל טבעת מיוחדת ועוצמתית מחייזר גוסס שהתרסק על כדור הארץ, הוא הופך ל-Green Lantern חלק מכוח השומר על השקט, השלווה והצדק ברחבי הגלקסיה.
ה-Guardian ("השומרים"), בעלי ויושבי ראש ארגון מקור הכוח הירוק, היושבים בכוכב או-אה (Oa), לא בטוחים בחבר החדש לכוח, היות והוא אנושי (גזע לא יציב, שחצן, שואף להשמדה הדדית ובעל ריח לא נעים) ולא נבחר כדרך לכוח המשימה, הם מציבים אותו תחת אחד מחברי הארגון הוותיקים והמכובדים ביותר, סנסטרו; הוא יבחן את הטירון החדש ויראה ממה הוא עשוי.
אך השומרים לא ממש מודעים לתוכניות האישיות של סינסטרו ליישוב צדק בגלקסיה כשהם מציבים אותו בראש חקירה אחר "האלמנט הצהוב" (ה'קריפטונייט' של האלמנט הירוק, מקור הכוח של ה-Green Lantern) אשר נעלם ממקום המסתור בו מיקמו אותו השומרים עם שחר הזמן והארגון.
האל לומד את דרכי הכוח החדש אליו הוא משוייך, אך גם לומד על תוכניותיו של הזדוניות של סינסטרו - כעת עליו לבחור לאיזה צד להשתייך, לזה של השומרים או לזה של סינסטרו, ותוך כדי גם להוכיח את שוויו וכוחו הפנימי מעל לפיזי.

מה חשבתי על הסרט:
מבחינת אנימציה - מהנה מאוד. אין כמעט קמצנות בפריימים לשנייה. פה ושם יש קפיצות, אבל בכללי האנימציה זורמת ונעימה. השימוש ב-CGI כמעט ולא מורגש ברוב הפעמים, כי התלת מימדיות די "רכה", ומותאמת לרקעים הדו-מימדיים סביבה.
עיצוב - עיצוב סטים ממש נחמד, אבל די אופייני לסרטים/סדרות של DC. עיצוב הדמויות גם הוא מהאופייני ל-DC, אבל כיוון שמרבית הדמויות הן חייזרים ויצורים לא ממש אנושיים זה מהווה קצת ריענון לדמויות הרגילות, הדומות לוונדרוומן וסופרמן/באטמן, של DC.
פסקול - מוזיקת הנושא נותנת נפח הירואי לסרט, ללא שימוש במקהלות או משהו אפי, אבל עדיין נותנת לך להרגיש שאתה צופה בגיבור מהשורה.
הסיפור - אין הרבה קלישאות בסרט כמו שחשבתי, אבל גם אין הרבה טוויסטים מיוחדים בעלילה שישאירו אותכם תלויים כמו בסוף פרק של אבודים. הרעיון של הסרט הוא סיפור מקור, והוא עושה את העבודה כמו שצריך, ללא גינונים נוספים.
האקשן בסרט ממש טוב ונותן לך להיסחף איתו עד כמה שסרט מצויר יכול לתת לך.
הבחירה בנבל ממש טובה ומשחקת ממש טוב במהלך העלילה, עם ההכרה שסינסטרו הוא לא מי שחושבים שהוא, למרות הוא אחד מה-Green Lanterns המכובדים ביותר.
הדיבוב - אמנם אנסמבל מצומצם של שחקנים מוכרים, אבל איכותי לא פחות. השימוש בגיוון נעשה בצורה ממש טובה ומחושבת, וההתאמה בין שחקן לדמות נעשה בצורה ממש חכמה. וויקטור גרבר לסינסטרו - בחירה מעולה!

לסיכום, אין הרבה מה להרחיב על הסרט, שכן הוא מיועד בעיקר לקהל צעיר, אבל, גם נאמן במידת מה למקורות. בניגוד לסרטי סופרמן/באטמן המצויירים, בסרט הזה יכול הצופה להזדהות עם הדמות, כי בכל אחד מאיתנו יש האל ג'ורדן שצריך להוכיח את עצמו מול קהל ביקורתי מסויים.
בגדול, אני לא אוהד מושבע של קומיקס של DC, אני מוצא שהסיפורים או פשוטים מידי ואין בהם עומק אנושי או שהם מסובכים על יתר המידה על מנת שקורא חדש יוכל להתחבר אליהם - הסרט הזה גרם לי להתחיל לקרוא DC.

ציונים:
סיפור: 7.5
אנימציה/וידאו: 8
מוזיקה/פסקול: 8
עיצוב דמויות: 6.5
דיבוב: 9
כולל (לא ממוצע): 8.5
בשורה התחתונה: סרט קליל באורך של שעה וחצי שנותן לכם עוד הצצה להתחלה של אחת מהדמויות המרכזיות ביותר בעולם הקומיקס.