G.I. Joe: The Rise of Cobra - כוח המחץ - ביקורת סרט
מאת גיא מוטולה

במאי: סטפן סומרס
תסריט: סטיוארט ביטי, דיויד אליוט ופול לבט
שחקנים ראשיים:
דיוק - צ'אנינג טייטום
גנרל נץ - דניס קוויד
סקרלט - רייצ'ל ניקולאס
עיני נחש - ריי פארק
ריפקורד - מרלון וואינאס
הבי דיוטי - אדוואלה אקינואויה-אגבאג'ה
ברייקר - סעיד טגמאוי
קאבר גירל - קרולינה קורקובה
דסטרו - כריסטופר אקלסטון
מפקד קוברה - ג'וסף גורדון-לוויט
הברונית - סיינה מילר
צל ענן - לי ביונג-הון
זארטן - ארנולד ווסלו
שנת יציאה: 2009

---

אני יליד 1988, כך שאני אחד מהשנתונים האחרונים שנהנו מסדרות האנימציה הקלאסיות. מסדרות כמו 'כוח המחץ', 'מקרון 1', 'מבוכים ודרקונים' ועד סדרות כמו 'הגומונים', 'חתולי הרעם', 'רובוטריקים' ועוד.

כששמעתי שמתחילים להפיק סרט לייב אקשן לסדרה G.I. Joe (בעברית קלוקלת: "כוח המחץ"), די התרגשתי (כי אין לי חיים...), ואמרתי "או! הסדרה ממש נעלמה מהמסך בסלון, ועכשיו יחזירו אותה למסך הגדול! מגניב!".
עכשיו אני אומר, אחרי שראיתי את הסרט: "מה חשבתי לעצמי?! טוב שקיבלתי כרטיס חינם לטרום-בכורה! ככה אני יכול להזהיר אנשים אחרים!".
G.I. Joe - כוח המחץ - הגילטי פלז'ר* החדש שלי?

"כן, זהו כוח המחץ!" - על הסרט
טוב, אני רוצה לדעת משהו... מי אוהב את הסרטים של סטפן סומרס? אני.
אהבתי את המומיה 1 ו-2, בואן-הלסינג אני צופה לפעמים כי זה סרט מגניב. אבל כן, לכל במאי טוב יש דברים רעים, לדעתי. מלך העקרבים 1 ו-2, המומיה 3 (לזכותו יאמר כי הוא לא השתתף בכתיבה של הסרט, בניגוד לשניים הקודמים - אבל מה הוא חשב לעצמו?!) ולחלקה הזו מצטרף עכשיו לצערי גם G.I. Joe: Rise of the Cobra, או בעברית G.I. Joe - כוח המחץ.

למי שלא מכיר, G.I. Joe היא סדרת צעצועים אמריקאיים עוד משנות ה-60, שמייצגת את כל ארבעת הסוגים הרגילים של חיילי צבא ארה"ב: מארינס, נייבי, חיילי רגלים וטייסים.
סדרת הצעצועים עברה במהלך השנים הרבה גלגולים, עד שבשנות ה-80 יצאה סדרת קומיקס (אשר יוצאת עד ימינו, אחרי קפיצה בין הוצאה אחת לשנייה (מארוול, DC, דארק הורס, דווילס דו ועוד), ועכשיו ע"י IDW. אחרי סדרת הקומיקס יצאה סדרת האנימציה שכולנו בני שנות ה-80 זוכרים... "כן, זהו כוח המחץ!".היא עלתה לאויר ב-1985 העלילה שלה הייתה די קלאסית, אבל איפשהו גם מרעננת. סדרה על כוח צבאי שנלחם נגד ארגון טרוריסטי שרוצה להשתלט על העולם.
גם לסדרה לא היו חיים קלים, והיא עברה בערך שני אולפנים, עד לביטולה ב-1994.
מאז, למי שלא קרא את הקומיקס, ולא אסף את האקשן פיגרס, הסדרה די נעלמה מהאופק.
זאת עד להכרזה של הסרט.

הסיפור, העלילה, או משהו כזה (בלי ספויילרים)
שני חיילי צבא ארה"ב, דיוק (צ'אנינג טאטום) וריפקורד (מרלון ווייאנס) מצטרפים לצוות Joe שמונהג ע"י גנרל הוק (דניס קוויד), אחרי שנכשלו בניסיון להעביר מזוודה המכילה ראשי נפץ עם תוכן מדאיג. המזוודה שייכת ליצרן הנשק והטכנולוגיה, ג'יימס מק'ולן, נשיא חברת M.A.R.S. מי שחטף מהשניים את המזוודה היה ארגון סודי של סוחרי נשק, שמעוניין לבצע ניסויים איתו ולזרוע הרס ופחד ברחבי העולם. אבל מה חברה של דיוק, שנעלמה 4 שנים קודם לכן, עושה איתם?!

נחלק למה אהבתי ומה לא? (אין לכם ברירה, אני כותב את הביקורת ולא אתם...)

מה לא אהבתי
העלילה עייפה, אין הרבה חידושים. אמנם דחפו לסרט את מירב הדמויות של הסדרה המקורית, ונתנו להם גרסה מיוחדת ומעודכנת. אבל הסרט עדיין צולע מהבחינה הזו.
לדעתי, עלילה מהווה כמעט 60%-70% מסרט, ולא משנה כמה שחקנים טובים ו/או אפקטים יהיו בו; ברגע שהעלילה לא מספקת, בעלת חורים, לא חזקה ועבה או בעלת מספיק שכבות, הסרט לא יצליח להגיע לצופים. היו רגעי צחוק קלילים, אבל זה לא ממש שובה אותך. כפי שראיתם, הקטע עם המטוס די הפריע לי (Can't imagine why…), והסרט שופע במלא גאג'טים, נשקים ושאר ערים תת-מימיות/מדבריות שפשוט לא תוכלו, לא רק לעכל, אלא גם להכיר... מתותח אלקטרומגנטי תת-מימי עד למטוס שמבין סינית (קלטית... כן, קלטית).

מה אהבתי
לא הרבה, אם בכלל...
כשהבנתי שהסרט מתקדם לכיוון שאני לא ממש אוהב, אני אמרתי לעצמי "זה סרט שמממש סדרה שכילד אהבת," (כן, אני מדבר לעצמי פה) "תחשוב שכרגע אתה צופה בפרק אחד מסדרת הלייב אקשן שלה". לא שבאתי עם הרבה ציפיות לסרט, אבל הקטע הוא שהייתי צריך להוריד אותן עוד יותר.
הסרט אמנם ילדותי ולא מצדיק מחיר של כרטיס, אבל אני שם אותו באותה קטגוריה של 'רובוטריקים 2' - סרטי כיף. אלה לא סרטים שצריך להתחייב לעלילה עמוקה, אלא פשוט לשבת וליהנות מהמשחק הלא-כל-כך-טוב, אפקטים (שהיו די בסדר), מהאקשן (99.99999999% מהסרט) ו... וזהו. אני מגדיר את הסרט הזה כגילטי פלז'ר - סרט גרוע שאפשר להנות ממנו.
מה שכן, הסרט הזה עדיין לא נכנס לקטגוריה אליה אני מכניס את גוסט ריידר... ואתם לא רוצים שאני אלך לשם.

לסיכום
ציונים מ-1 עד 10 כש-10 הוא הכי טוב (אל תדאגו, לא נגיע לשם).
עלילה: 3.5 בלחץ
אפקטים: 6.5 בכיף
מוזיקה/פסקול: 4 - יש מידי פעם מוזיקת רקע נחמדה, אבל לא תומך בסרט.
ציון כולל (לא ממוצע): 5 - הסרט אמנם לוקה בחסר, ובהרבה! אבל אם אתם מחפשים במה להעביר את הזמן? כו תקראו ספר טוב. אל תבזבזו את הזמן שלכם איתו (זו, הרי, מהות הגילטי פלז'ר).