ETERNAL #1


כותב: ניל גיימן
צייר: ג'ון רומיטה ג'וניור







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 9/10





איך הייתם מגיבים אם יום אחד היה ניגש אליכם אדם זר ואומר שיש לכם כוחות על, שאתם בני כמה מאות שנים ושאתם שייכים לגזע מאוד מסוים? רוב הסיכויים שהייתם אומרים לו שהוא משוגע ושיעזוב אתכם בשקט וזה בדיוק מה שאמר הגיבור הראשי של המיני סדרה החדשה מבית מרוול. רק שיכול להיות שהוא טועה.

הרעיון של המיני סדרה מבוסס על השאלה הגדולה ששאל יוצר הסדרה המקורית ג'ק קרבי והשאלה היא למה? מבחינתו התשובה לשאלה הייתה האיטרנלס. לפני כמה מיליוני שנים הגיע גזע קדום לכדור הארץ וערך ניסויים. אחד מהניסויים שלו היו האיטרנלס, גזע חדש שמונה בערך 100 אנשים שקיבלו כוחות מופלאים. יחד עם האיטרנלס נוצר עוד גזע בשם הדיוויינטס שהפכו במרוצת הזמן לאויבים. כרגע לחלק מהאיטרנלס אבד הזיכרון והם מתפקדים כמו בני אדם רגילים לגמרי. אחד מהם שעונה לשם איקרוס מנסה לשנות את המצב "ולהעיר" את האחרים. חוץ ממנו מוצגים עוד כמה וכמה דמויות שכנראה ימלאו תפקיד מפתח בהמשך. מי שלא מכיר את הסיפורים הישנים ואת השמות שהוזכרו למעלה אין לו מה לדאוג. החוברת עושה עבודה מצוינת ומסבירה את הכל ובסוף הקריאה כבר תדעו כל מה שצריך בלי שום בעיה. הסיפור עדיין לא נראה אחיד, זז בין כמה מקומות ומערב לא מעט דמויות אבל אין הרגשה של בלבול או מעמסה.

החוברת הראשונה מאוד מעניינת ובשונה מחוברות ראשונות אחרות לא נראה שהיא סובלת מחוסר עניין או מהצורך להעמיס על הקוראים כמה שיותר פרטים כדי להכין את הקרקע לסיפור. עוזרת העובדה שהחוברת יותר עבה מהרגיל ושהיא מלאה במלל אך זה לא הופך אותה למשעממת והקריאה בה זורמת מצוין. גם המצב הפוליטי החדש שמתרחש ביקום מרוול מקבל התייחסות והחוק החדש שמכריח את הגיבורים להירשם מוזכר בחוברת בדרך מעניינת. הדבר רק עוזר לסדרה להפוך להרבה יותר אמינה וטוב עשו במרוול שהכניסו את אותה התייחסות.

הכותב של הסדרה הוא ניל גיימן שנחשב כאחד מכותבי הקומיקס הגדולים וידוע כיוצר של סדרת הסנדמן המאוד מצליחה. גיימן עושה בחוברת הזאת עבודה מצוינת כאשר מה שעל פניו נשמע כרעיון סביר הופך תחת עטו של גיימן למשהו ענק. הרעיון של הסדרה ובעיקר הדיאלוגים המצוינים שלו הופכים את החוברת לאחת מהקריאות המהנות ביותר של הזמן האחרון. הדרך בה הוא בונה את הסיפור ומציג את הרקע של הדמויות כולל ההיסטוריה הלא קלה שלהן עשויה בדרך חכמה וגורמת לקוראים להתחבר ישר לסיפור. ולמרות שהחוברת עמוסה במלל זה לא מכביד על הקריאה וכל בועת דיבור רק עוזרת לדמויות להתפתח ולקוראים להישאב עמוק יותר לסיפור.

הצייר הוא ג'ון רומיטה ג'וניור שמשתייך לסוג הציירים שאו שאוהבים או לא והכל בגלל הסגנון המיוחד שלו. במיני סדרה הזאת רומיטה עושה (כרגיל) עבודה מצוינת, הוא משלים את הסיפור בצורה יפה מהעמוד הראשון ועד לאחרון. הסגנון שלו מתאים מאוד לסוג כזה של סיפור ואפשר לראות את זה כבר בעוצמה שמשדר העמוד השני. רומיטה מתעלה על עצמו ברגע שזה מגיע לגזע הקדום ה"סליסטיאלס" שנראים גדולים וחזקים מאי פעם. הרקעים עושים נהדר והתנועה בתוך החוברת נראית טוב וזורמת ללא שום בעיה.

לסיכום, רבים עומדים לקרוא את הסדרה הזו אך ורק בגלל ניל גיימן וכנראה יש לכך סיבה כי נראה שהוא מצליח לחדש כאן רעיון ישן בצורה יוצאת מן הכלל. בנוסף, באגף האומנות, ג'ון רומיטה ג'וניור עושה עבודה טובה וכדאי לבדוק את החוברת רק בשביל הציורים של גזע "הסליסטיאלס".