DC Countdown to Infinite Crisis #1

כותבים: ג'ף ג'ונס, ג'אד וויניק וגרג רוקה
,ציירים: ראגס מוראלס, אד בינס, חזוס סייז
איבן רייס ופיל ג'ימנז







הביקורת של: דני

התרשמות כללית: 8/10






שלושה חודשים מפגיזים אותנו מכל הכיוונים עם פרסומות ופרומואים לחוברת היוצאת דופן הזאת. חוברת של 80 עמודים שמהווה מבוא ל 4 מיני סדרות שאמורות להשפיע לא מעט על היקום של די-סי. לא פחות מ 3 כותבים ו 5 ציירים עבדו על היצירה הזאת. ודי-סי כמובן לא הסתפקו בפחות מעטיפה שהיא תוצר של שיתוף פעולה מדהים בין ג'ים לי (עפרונות) ואלכס רוס (גימור וצביעה). עכשיו כל מה שנשאר לשאול זה: האם החוברת הזאת שווה משהו בכלל?

אני מניח שכולכם שמעתם על המיני סדרה שעשתה לא מעט רעש: Idnetity Crisis. במהלך המיני סדרה הזאת נרצחו אנשים, גילינו סוד שהגיבורים היקרים של די-סי ניסו להסתיר ובשורה התחתונה נשארנו עם יקום די-סי קצת שונה, קצת יותר עצוב, מבולבל ומנוכר. ביקום ובאווירה האפלה והדיכאונית הזאת בדיוק מתרחשת החוברת הזאת. Blue Beetle, אחד הגיבורים מהדרג השני אם לא השלישי, מריח שקורה משהו גדול ולא כשר מאחורי הקלעים, משהו שחייבים לעצור לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא מחליט לחקור את העניין, חקירה שמובילה אותו לכמה מחברי ה JLA הבכירים. במהלך אותן פגישות, שאני עוד אחזור אליהן בהמשך, קורים כל מיני דברים מסביב, דברים שמובילים ל 4 מיני סדרות: Day of Vengeance בכיכוב הספקטר, The Omac Project בכיכוב באטמן ואיום שפחות או יותר יודע הכל על כולם, Villains United בכיכוב כמה מהנבלים הגדולים ביקום די-סי ו Rann-Thanagar War בכיכוב אדם סטריינג' והגרין לנטרן.

בכל אופן, Blue Beetle פונה לגיבורים שונים ובכירים של ה JLA ומנסה מצד אחד לקבל מהם עזרה ומצד שני להזהיר אותם שמשהו לא בריא מתגבש לו מאחורי הקלעים. הבעיה מתחילה כשאף אחד לא ממש שם עליו. הגיבורים מנפנפים אותו שם על ימין ועל שמאל, חלקם בצורה חצי מנומסת (סופרמן וגרין לנטרן) וחלקם די בועטים אותו לקיבינימט (Martian Manhunter). קצת תמוה כל העניין הזה של היחס הקר והמתעלם הזה כלפי ה Blue Beetle, יש הרגשה כאילו חברי ה JLA היו מקשיבים לשליח פיצה או לסתם עובר ושב יותר בריכוז ויותר ברצינות ובכבוד אבל זה מה יש. מצד אחד זה פוגע באמינות של הסיפור אבל מצד שני, זה רק עוזר לנו להזדהות יותר ויותר עם הגיבור הכחול. למרות היחס המזלזל משהו הוא ממשיך בחקירה האמיצה שלו ומגלה כמה דברים מעניינים ומטרידים כאחד.

די-סי לקחו את שלושת כותבי הגיבורים הבכירים ביותר שלהם כדי להעביר את החוברת הזאת בצורה הטובה והאמינה ביותר שאפשר ואכן הם עושים עבודה לא רעה בכלל. אני לא ממש מכיר את הגיבור הכחול אבל קשה מאוד לא לחבב ולהזדהות איתו. הם מציגים אותו כדמות חסרת ביטחון שרק מנסה לעשות טוב אבל לא זוכה לשביב הערכה וזה בעצם המפתח להצלחה של החוברת, כי ברגע שאתם מתחילים להזדהות ולרחם עליו אתם כבר עמוק בתוך הסיפור. שלושת הכותבים לוקחים אותנו לטיול ביקום הגיבורים של די-סי דרך עיניו של הגיבור הכחול. אנחנו רואים איך כל אחד מהגיבורים עסוק בעניינים שלו כאשר אירועי Identity Crisis והאווירה הקודרת והמדכאת עדיין מהדהדים להם ברקע. וזה בדיוק מה שהחוברת הזאת אמורה לעשות, לגשר בין המשבר הקודם למשבר הגדול הבא, והיא עושה את זה מצוין. בתור אחד שקורא כמעט את כל הסדרות מאת שלושת הכותבים הללו יכולתי לזהות את המונולוגים והצגת הדמויות הנהדרת של ג'ף ג'ונס, את האווירה האפלה והמתוחה מבית היוצר של גרג רוקה ואת תחושת הפשע והרשע שג'אד וויניק יודע להעביר בצורה כל כך טובה. בנוסף, אני אהבתי את המבנה של העלילה שקופצת קדימה ואחורה בזמן (אגב, הכל מתרחש לאורך 4 ימים) וזה מוסיף קצת למתח. חשוב לציין שגם אם לא קראתם את Identity Crisis אתם יכולים להיכנס לסיפור בקלות, אבל אם כן קראתם ולא אהבתם את הכיוון הקודר והחצי מדכא שלה אתם תתקלו כאן באותם התסמינים בדיוק.

החוברת מחולקת ל 5 פרקים כאשר כל פרק מצויר על ידי צייר אחר. אנחנו מתחילים עם ראגס מוראלס שהיה אחראי לאומנות הנהדרת ב Identity Crisis, וזה שהוא מצייר את הפרק הראשון רק מחזק את הקשר בין החוברת הזאת למשבר. סגנון הציור העדין והמפורט שלו נראה מצוין כרגיל. את הפרק השני מצייר אד בינס, פרק עמוס בדמויות של גיבורים ונבלים ובינס משתלט על העניין כמו המקצוען שהוא. אם זה ללכוד את העוצמה והמושלמות של סופרמן ועד קטע אקשן נהדר בו צבא של חולי נפש, The Madmen, מתקיפים את הגיבור הכחול. לאומנות בפרק השלישי אחראי חזוס סייז כאשר קודר ואפל בהחלט מתארים את מה שהולך כאן. אני חייב לומר שזה הפרק הכי לא ברור והכי חלש בחוברת. הפרק הרביעי מוגש לנו על ידי איבן רייס עם אומנות יוצאת מן הכלל. מפורטת להפליא והבעות הפנים של הדמויות משכנעות ועושות את העבודה. לסיום אנחנו מקבלים את האומנות של פיל ג'ימנז שמתאימה כמו כפפה לפרק אקשן אינטנסיבי כמו זה. מאחר ולכל פרק ופרק יש אופי משלו הקפיצות בין סגנונות הציור השונים לא מפריעות ולא מורגשות.

לסיכום, די-סי הוציאו את החוברת הזאת כדי להשיג שתי מטרות, הראשונה היא לגשר בין משבר אחד למשנהו והשניה היא לחשוף קוראים חדשים ליקום הגיבורים של די-סי כפי שהוא היום וליוצרים שעובדים עליו. לשם כך הם משתמשים בגיבור אחד די אומלל, גיבור שקל להזדהות איתו למרות שהוא לא ממש מוכר, ולוקחים אותנו למסע שאורך 4 ימים די סוערים. ולא רק שזה עובד זה עובד מצוין.

נ.ב. יש בעיה מאוד גדולה לכתוב ביקורת על חוברת כזו, כי לא משנה מה הייתי כותב כאן כולם עדין היו קונים אותה בגלל הפרט הקטן הבא: היא עולה דולר אחד. אתם מקבלים 80 עמודים מאת יוצרים גדולים בדולר אחד בלבד, אז לא תיקחו? תיקחו בלי למצמץ.