CONAN #28


כותב: קורט ביוזיק
צייר: אריק פאוול







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 9/10





לפני כמה שנים החליטו בדארק הורס להוציא שוב סדרה בכיכובו של קונאן הברבר סדרה שתעסוק בסיפורים ישנים של קונאן שנכתבו ועובדו מחדש. החודש חוגגים 100 שנה להולדתו של ממציא הדמות ובעקבות זאת החליטו להוציא חוברת מיוחדת בעלת סיפור בודד.

אני לא יודע עד כמה השמועה נכונה אבל לפיה הסיפור הבודד שמופיע בחוברת מספר במדויק על התחלתו של ממציא הדמות רוברט אי הווארד. בחוברת אנו פוגשים נער כפר פשוט שעובד כל יום בשדה ומפרנס את אביו הנכה ואימו הזקנה. הנער, שחולם להיות גיבור, מוצא את הנחמה היחידה שלו בסיפורים שהוא מספר ליושבי הפאב, את הסיפורים הוא אוסף מעוברי אורח שעברו בכפר שלו. רצה הגורל והוא מקבל הזדמנות אמיתית להרפתקה כשלכפר מגיעות שלוש דמויות מוכרות ואחת מהן היא קונאן הברברי. אחרי קונאן וחבריו רודפים שדים בשליחות האויב של קונאן תות-אמון, הם מגיעים לכפר ושם מתבצע הקרב האחרון. בגלל שהסיפור קשור ליוצר הדמות רוברט אי הווארד אפשר לנחש שהסוף הוא מרגש ועצוב כאחד. בתור סיפור בודד הוא עושה את העבודה בצורה יפה מאוד אפילו שהדמות הראשית של הסדרה היא לא העניין המרכזי. מאז שהחלה לצאת הסדרה לפני כמה שנים היא רק הולכת ומשתפרת ואפשר לקרוא לה "אולטיימיט קונאן" בגלל שהיא מספרת שוב את הכול רק עושה את זה בצורה עדכנית יותר. גם מי שאף פעם לא קרא את הסדרה יכול לקרוא את החוברת הזאת וללמוד לא מעט על מה הופך את הסדרה הזאת לכל כך טובה. מי שרוצה להכיר את הדמות הראשית קיימים סיפורים שמתמקדים בגיבור בצורה טובה יותר אבל אפשר לצאת עם תחושה טובה לגביה.

הכותב, קורט ביוזיק, שנחשב לאחד הכותבים הטובים ביותר בתעשייה עשה כאן עבודה טובה עם סיפור בודד שהוא אחד הטובים שיצאו בסדרה עד היום. שוב, אני לא יודע עד כמה נכונה השמועה שהסיפור מבוסס על חיי היוצר אבל נחמד להאמין שזה כך משום שזה הופך אותו להרבה יותר מעניין. ביוזיק כתב את הסיפור בצורה טובה תוך כדי שהוא משתמש במחשבות ודיאלוגים מעולים שמחברים את הקוראים לסיפור במהרה. הוא לקח גם סיכון בכך שהדמות הראשית אומנם מופיעה אך איננה העניין המרכזי והצליח בהימור בגדול. הדף האחרון של החוברת מסכם את כל הרעיון שעמד מאחורי הסיפור. ביוזיק כתב היטב את הדמות של הנער והפך אותה לאחת שמתחבבת על הקוראים ואפשר להבין אותה בלי שום בעיה.

הדובדבן שבקצפת בחוברת הזאת הוא האומן אריק פאוול. פאוול שמוכר כיוצר הסדרהThe Goon ממעט לצייר מחוץ לסדרה הזאת וחבל. לפוואל יש סגנון ייחודי שהופך כל עבודה שלו ליצירת אומנות ממש. לסיפור הזה פאוול מתאים כמו כפפה ומשלים אותו בצורה מעולה ומיוחדת בעזרת סגנונו השונה. הדמויות נראות כרגיל נפלא אך במיוחד קונאן שנראה עצום וחזק בדיוק כפי שהדמות הזאת צריכה להראות. את הכל משלים דייב סטוארט בעבודת צביעה מעולה שמשרה אווירה ומשלימה את הסיפור היטב.

לסיכום, יש לנו כאן סיפור שעומד בזכות עצמו ועשוי בצורה טובה. מי שרוצה להכיר את הדמות יכול לצאת כאן עם מושג ברור מי היא. כותב וצייר מהדרג הראשון הם תמיד תענוג לקוראים ובמיוחד שמדובר בצייר כל כך טוב.