CAPTAIN AMERICA #16


כותב: אד ברובייקר
צייר: מייק פרקינס







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 9/10





בשנה החולפת קפטן אמריקה קיבל את השדרוג המגיע לו לאחר תקופה פושרת ביותר ואני שמח לומר שגם בשנת 2006 ממשיכה הסדרה להיות אחת הטובות ביותר שיוצאות היום. אחרי כל התלאות שעבר קפטן אמריקה העתיד אולי נראה קודר אבל כנראה הוא לא ניחש עד כמה.

קרוסבונס, אחד האויבים המרכזיים של קפטן אמריקה, חוזר והפעם הוא הביא תגבורת בדמות הבת של הרד סקאל, סין. לכל אורך ארצות הברית משתוללות שתי הדמויות הללו ומתירות מאחור שובל של גופות וזאת במטרה לעורר את תשומת הלב של האנשים הלא נכונים. בינתיים קפטן אמריקה מחפש את השותף שלו לשעבר באקי ומגיע לעיירה נידחת בארצות הברית יחד עם שרון קארטר שם הוא מקבל הצעה מאוד מוזרה מארגון שלא חשבתם שאי פעם יפנה לקפטן אמריקה. החוברת בונה את המתח בצורה מאוד יפה כאשר המון רמזים מפוזרים לאורכה, לדוגמא בית המלון שבו ישן הקפטן נראה לו מוכר ובעיקר התמונה מאחורי הדלפק.

הדמות של הקפטן, שרק הולכת ומתפתחת כל חוברת ומוצאת מחדש את הקול שלה, מתנהגת מאוד שונה ממה שאנחנו רגילים וזה רק לטובה. אנחנו רואים ומכירים את האדם שמאחורי המסכה ובערך כל חוברת אנו מכירים עוד צד שלה. קשה היום למצוא סדרה מושלמת והכוונה היא שגם כאשר לא קורה יותר מדיי והדברים נראים די פשוטים ורגילים אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו נמשכים יותר ויותר לתוך הסיפור וההמתנה לחוברת הבאה נעשית רק קשה יותר. דמות ראשית עם היסטוריה כל כך עשירה, סיפור מסגרת חכם מאוד ועלילות משנה שרק הולכות ומשתפרות הכל ביחד הופך את הסדרה למושלמת. הרעיון של החזרת באקי לחיים נעשה בצורה כל כך חכמה והוא רק חלק קטן מהרעיונות שעתידיים לבוא.

הכותב, אד ברובייקר, נהפך לאט לאט לאחד הכותבים הכי טובים היום. ברובייקר לוקח דמות, מגלה מה גורם לה לעבוד, בונה את הסיפור לפי זה ועושה זאת בצורה כל כך חכמה שזה נראה כל כך קל. הדיאלוגים לאורך כל הסדרה היו מצוינים ובחוברת הזאת השיחה בין שרון קארטר לקפטן אמריקה תורמת המון, באמצעות כמה משפטים בודדים, להבנת הדמות. ברובייקר, שהחזיר את באקי חזרה לחיים בצורה כל כך טובה, כבר חושב על העתיד ומציג בסדרה עוד כמה וכמה רעיונות שכל רעיון נראה יותר טוב מהשני.

הצייר של החוברת הנוכחית הוא לא סטיב אפטינג הקבוע אלא מייק פרקינס. פרקינס ממשיך בקו שהתחיל בו אפטינג, קו נקי ,אפל במעט עשיר בפרטים ברקע. הוא עובד יפה וגורם לכם לא להתגעגע לצייר הקודם וכל זאת בגלל הדמיון הרב בין הסגנונות שלהם. הדמויות נראות מצוין וקטעי האקשן מבוצעים היטב. פרקינס מצליח לגרום לקפטן אמריקה להראות חזק גם מחוץ לחליפה וזה סוגר יפה את הסיפור. הבחירה בו בתור צייר מתבקשת רק בגלל הדמיון לצייר הקודם שעשה עבודה כל כך טובה, הסדרה דורשת כזה סגנון שגובל בריאליסטי אבל עדיין לא הולך עד הסוף.

לסיכום, מי שלא ניסה עד היום את הסדרה חוברת זו מתחילה סיפור חדש ואפשר להתחבר עליו בלי שום בעיה. מי שרוצה לראות כיצד עושים סדרת קומיקס טובה עם דמות ותיקה כדאי לו להציץ, וכמובן זה לא מזיק שיש המון אקשן.