Blacksad HC
מאת גל פלודה

מו"ל: Dark Horse
פורמט: סדרה מוגבלת
ז'אנר: פשע
כותב: חואן דיאז קנאלאס
אומן: חואנז'ו גוארנידו
תאריך הוצאה לאור: 9 ליוני, 2010

---

בתור התחלה, תנו לי רק להתנצל ולהתוודות כי זו ביקורת שהייתה אמורה להתפרסם כבר לפני שבועות מספר אך בשל קשיים כאלה ואחרים נדחתה, וזה לא בסדר. לא שמדובר באירוע מסדר גודל של Blacksad.
אלה שלא יודעים במה דברים אמורים, נגלה לכם שהוצאת Dark Horse הוציאה עכשיו מהדורה גדולה ויפהפייה בכריכה קשה, המאגדת בתוכה את כל שלושת הסיפורים שפורסמו עד עכשיו בסדרה עטורת השבחים שהיא Blacksad, כולל הסיפור האחרון Red Soul, שלמיטב ידיעתי מעולם לא יצא בתרגום לאנגלית עד כה (עקב פשיטת הרגל של ההוצאה המקורית באנגלית iBooks). במקביל, מתוכנן לצאת סיפור חדש כבר בספטמבר הקרוב בשם L'Enfer, Le silence (באנגלית Hell, Silence). יש כבר כאלה שלא יכולים לחכות לתרגום לאנגלית...

יכול להיות שבלבלתי אתכם אז נעשה סדר בבלאגן - Blacksad הוא סדרת קומיקס שפורסמה במקור בצרפת בשלהי שנת 2000. הקומיקס הוא פרי מוחם של שני יוצרים מספרד דווקא, אך הם החליטו לכוון דווקא לשוק הקומיקס הצרפתי. בעקבות הצלחתו הכלכלית והביקורתית של הסיפור הראשון, Somewhere Between The Shadows, פורסמו שני סיפורים נוספים, Arctic Nation וכמובן Red Soul, ב-2002 ו-2005 בהתאמה.
הקומיקס פורסם בשלל שפות וזכה בפרסים רבים, ביניהם 3 מועמדויות לאייזנר וזכייה בפרס האמנות הטובה ביותר בפסטיבל אנגולם. הדבר המדהים בכל העסק הזה הוא שזה הקומיקס הראשון שהם פרסמו אי פעם. איזו התחלה נהדרת!

הקומיקס עצמו מתרחש כולו בארה"ב של שנות ה-50, והוא למעשה סיפור בלשי בסגנון הפילם-נואר המוכר של התקופה רק עם טוויסט קטן - הדמויות כולן הן אנתרופומורפיות.
משמעות המילה הארוכה הזו היא שכל הדמויות הן בני אדם בצורת חיות, או שמא הן חיות בצורת בני אדם? זהו מאפיין ידוע במסורת האיור הצרפתי (ראו למשל את הקומיקס Grandville שמושפע גם הוא מאותה מסורת) ששורשיו נעוצים בסאטירה פוליטית של המאה ה-19. הדבר מאפשר ליוצר לשתול תכונות חייתיות מאפיינות בדמות מסוימת וע"י כך להעביר מסר אודות האופי שלה לקוראים.
למרות זאת, הקומיקס הזה בהחלט לא נועד לקהל צעיר. זהו קומיקס אפל, אלים ומכיל לא מעט סקס, בנוסף לכך שאינו בוחל להתעסק בנושאים חברתיים כבדים. זהו קומיקס הארדקור במסווה.
הגיבור של הסיפור הוא הבלש ג'ון בלאקסד, בלש פרטי טיפוסי לז'אנר, מהסוג שכבר ראה הכול ועשה כמעט את הכול. אה כן, הוא גם חתול שחור גדול שלבוש בד"כ במעיל גשם בצבע ב'ז.
הסיפור הראשון (והקצר מהשלושה) מוצא את בלאקסד חוקר את מותה של שחקנית קולנוע זוהרת, איתה גם ניהל רומן בעבר. המרדף אחרי הרוצח מובילה אותו בנתיב נפתל, ממאורות הפשע הנמוכות ביותר עד למשרדי היוקרה בגורדי השחקים הגבוהים.
בסיפור השני נשכר למצוא ילדה קטנה שנעלמה בעיירה קטנה. החקירה שלו חושפת אלימות, גזענות קשה ואפילו גילוי עריות. הסיפור הזה חושף בפעם הראשונה את חוסר הפחד של היוצרים להתעסק בנושאים "גדולים" יותר במסגרת הקומיקס, כאשר קביעת הזמן והמקום בארה"ב בשנות ה-50 נותן להם את הרקע המושלם לכך.

הסיפור האחרון כבר מאופיין באווירת המקארת'יזם והפחד מעידן הפצצה האטומית, כאשר בלאקסד מוצא עצמו מחלטר כשומר ראש וגובה חובות עבור זקן עשיר בשם היואיט. במהלך העבודה החדשה הוא נפגש פגישה מקרית עם המורה שלו לשעבר, כיום מדען גרעין מפורסם, אוטו ליבר.
מסתבר כי אוטו הוא חלק מקבוצת אינטלקטואלים פעילי שמאל, בהם מדענים ואמנים מפורסמים, החוברים יחד מפני "ציד המכשפות" של הממשל.
כאשר אחד מחברי הקבוצה נרצח, בלאקסד מוצא עצמו באמצע של קנוניה מסתורית.
הסיפור הזה מוסיף לפן החברתי גם את הצד הפוליטי, כאשר הוא אינו פוחד להתעסק באידיאולוגיה מאחורי המאבק של מעצמות-העל והמעשים הקיצוניים שעשו האנשים שהאמינו באידיאולוגיות הללו.

כפי שאפשר לראות, הקומיקס הזה רק הולך ומקבל עומק ורבדים חדשים מסיפור לסיפור, כאשר אין ספק שהדבר יוצר סקרנות עצומה שחושבים לאיזה מקומות יקחו אותנו קאנאלס וגוארנידו בסיפור הרביעי המתקרב.

שימו לב שעדיין לא אמרתי כלום על האמנות. זה בגלל שאי אפשר לומר עליה כלום חוץ מ"אין דברים כאלה!".
גוארנידו עבד בעברו בחברת וולט דיסני והדבר בולט לעין. כל פאנל ופאנל זועק על שעות וימים של השקעה מטורפת בכל פרט. פני הדמויות, למרות היותן פני חיות שונות, מקבלות הבעות מורכבות שכמוהן אפשר למצוא באמת רק בסרטי דיסני.
כל דמות מקבלת אפיון חייתי שמתאים לאופי שלה בצורה מדויקת. הרקעים עצמם עשירים בפרטי פרטים כמותם לא רואים בכל יום. העושר של חלק מהפאנלים השאיר אותי ממש חסר נשימה.

לסיכום אפשר לומר רק את זה - כל חובב קומיקס אמיתי צריך את הקומיקס הזה על המדף בבית!

לסיכום
תסריט: 10
אומנות: 10 - אין דברים כאלה!!!
ציון סופי: 10 בסולם פלודה!