BITE CLUB VAMPIRE CRIME UNITE #1


כותבים: האוורד צ'ייקין ודייוויד טישמן
צייר: דייוויד האן







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 5/10





לפני שנתיים יצאה מיני סדרה שמאחוריה עמד רעיון לא רע בכלל שהזווית המעניינת הייתה שערפדים מנהלים מאפיה אכזרית ששולטת במיאמי. בימים אלו יוצאת סדרת המשך לסיפור והפעם היא אמורה להתמקד יותר בשוטרים הממונים על חקירת פשעים שקשורים לערפדים.

זה מתחיל ברצח מזעזע וגופה שמוטלת בשירותים. המועדון שבו נמצאת הגופה שייכת למשפחת הפשע דל טורו בראשה עומדת ריסה דל טורו שחוץ מלהיות יפיפה מדהימה היא גם ערפדית. מיאמי מחולקת לרבעים, על כל אחד מהם אחראית משפחת פשע שונה ומסתבר שהרבה מאוד אנשים היו רוצים להיות ערפדים והעסקים פורחים. החוברת מציגה את כוח המשטרה שחוקר את האירוע ובעיקר מתמקדת בשוטר החדש שהגיע לעיר ומנסה לבנות לעצמו שם. לאורך הדרך יש כמה הפתעות ומסתבר שלא הכל הוא כפי שנראה היה בהתחלה.

הרעיון, עד כמה שהוא טוב, לא יכול להחזיק מעמד יותר מכמה חוברות, כפי שלמדנו במיני סדרה הקודמת, ורק ההתמקדות הפעם ביחידת המשטרה מאשר בערפדים יכולה איכשהו להציל את הסדרה. הבעיה המרכזית היא שבגדול הכל צפוי, הסיפור אומנם מספק הפתעות פה ושם אבל לא משהו ששווה להתרגש ממנו. אומנם יש רמת מתח מסוימת בסדרה והדמות הראשית של הערפדית המאפיונרית די מעניינת אבל ההתנהגות והגישה שלה די ממצים את עצמם אחרי כמה עמודים. וזה שהחוברת נוטפת סקס מכל פינה לא תורם לסיפור בכלל אלא משרת אך ורק את הדמות הראשית ריסה דל טורו. סיפור על מאפיה לבד יכול להיות מעניין כל עוד הוא מסופר מעניין, אבל יש הרגשה שהכותב התאהב ברעיון של עצמו והחליט שמאפיה שמורכבת מערפדים זה סיפור טוב שיכול לעמוד בזכות עצמו.

הכותבים של הסדרה הם האוורד צ'ייקן ודייוויד טישמן שעלו כאן על זווית מעניינת אבל לא השקיעו בה יותר מדי מלבד הדמות של ריסה שהיא די מעניינת. הבעיה של הכותבים היא שהכל מאוד שבלוני, מאוד מוכר ולא מחדש יותר מדי, הדמויות של הבלשים הם בדיוק כמו מאות שנעשו לפניהם וסיפורי הבגידה והרצח נעשו בעבר ובצורה טובה יותר ובעצם כל מי שראה את הסנדק או את הסופרנוס מכיר טוב מאוד את האווירה ויודע למה לצפות. הדיאלוגים נעשים טוב אבל עדיין לא מצליחים לעורר יותר מדיי עניין, היה עדיף אם ריסה הייתה מקבלת יותר זמן מסך והיו מוצאים זווית מעניינת יותר לסיפור הרצח.

הצייר, דייוויד האן, לא נראה כאחד שהתאמץ יותר מדי. הסגנון המרובע שלו נראה חביב ומצליח לעבור אבל אם הוא היה מצייר בסגנון עגול יותר זה לא היה מזיק. הוא מצליח להזיז את הדמויות אך עדיין יש הרגשה של נוקשות והתנועה שלא נראית חלקה די פוגעת בקטעי האקשן ועוצרת מעט את הקריאה. לזכותו יאמר שהציור הוא די מושקע ומלא בפרטים והעיר נראית נהדר אבל עדיין יש כמה קטעים בסיפור שקיימת ההרגשה שמשהו חסר. אחד הדברים שישר קופצים לעין היא הצביעה שלא ממש מצליחה לשרת את האווירה. הצביעה השטוחה, שמתאפיינת בגוון אחד שולט, לא נראית ממש טוב וחבל שהם לא השקיעו בה יותר. אחת נקודות האור כאן הוא צייר העטיפות פרנק קוויטלי שכרגיל עושה עבודה מצוינת ומצליח להעביר את כל הרעיון של הסדרה בציור אחד פשוט.

לסיכום, יש כאן רעיון נחמד שההרגשה שהוא הולך להתבזבז מתפתחת כבר בדפים הראשונים. לזכות הכותבים נציין שאפשר להתחבר לסדרה בלי לקרוא את המיני סדרה הקודמת והכל מוסבר יפה. קשה למצוא סיפורי פשע ורשע טובים בקומיקס כיום אבל מי שאוהב סיפורים מסוג זה יכול להיות שייהנה מהסדרה.