Batwing #1
מאת אלון רוזנבלום

מו"ל: DC Comics
פורמט: סדרה רצה
ז'אנר: גיבורי-על
מס' עמודים: 32
כותב: ג'אד וויניק
אומנות: בן אוליבר
תאריך הוצאה לאור: 7 לספטמבר, 2011

---

קוראים לו דיוויד זאמבימבי (נראה אתכם אומרים את השם הזה שלוש פעמים ברציפות בלי להתבלבל) ולא רק שהוא הבאטמן השחור הראשון ביקום של DC Comics הוא גם אחד הגיבורים היחידים אשר פועלים מחוץ לגבולות ארצות הברית.

באטווינג צץ לראשונה במוחו הקודח של גרנט מוריסון בסדרה .Batman, Inc. שלא זכתה להצלחה רבה. בסדרה ההיא, ברוס ויין, אחרי שחזר מהעבר בו היה תקוע, להווה, החליט להקים צבא של באטמנים ברחבי העולם, במקומות כמו ארגנטינה, אוסטרליה, צרפת ועוד, שכולם עובדים תחתיו ועונים לפקודותיו. הוא מצייד אותם במיטב הטכנולוגיה וכמובן, נותן להם אישור רשמי להשתמש במותג שהוא מייצג בלי לקחת כסף על זכויות יוצרים.

דיוויד זאמבימבי הוא הנציג של באטמן באפריקה, שם הוא מנסה להשליט סדר בתוהו ובוהו האנושי בו נרצחים כל יום עשרות נשים וילדים על ידי פורעים, סוחרי סמים, ושכירי חרב.

מי שלא מכיר את .Batman, Inc. יתקשה להבין מדוע באטמן מופיע באפריקה פתאום ומה הקשר שלו לבאטווינג, אבל, אולי זה יוסבר בהמשך.

ואכן, החוברת הראשונה בסדרה הרצה, אותה כתב ג'אד וויניק, אחד הכותבים היותר מוכשרים שיש ב-DC שמזוהה לא אחת עם כתיבה קלילה יותר (הגרין לנטרן שלו היה כמעט כמו לקרוא אמריקן פאי) או כתיבה לדמויות נשיות יותר (ההרצה שלו על Power Girl נחשבת לאחת הטובות) לוקח על עצמו משימה כבדה יותר ועומד בה למופת. נקודת המוצא של וויניק היא שהקורא הוא אינטילגנטי, ולא צריך רק אקשן בחיים, ולמרות שהחוברת אכן נפתחת בסצנת אקשן, רוב החוברת היא יותר סיפור מתח.

המסתורין הגדול ביותר שיש בחוברת, הוא, לאיזה כיוון לוקח וויניק את גיבורנו. מצד אחד, מדובר בעלילת מתח סטייל "חוק וסדר" בה מנסים לגלות מי עורף את ראשם של אזרחים בקונגו (ובייחוד האזרחים הספציפים הללו אשר זהותם, אשר מתגלה במהלך החוברת, מהווה טוויסט מאוד מעניין ומסקרן). מצד שני, ישנו אקשן ולוחמה בסטייל לו אנו רגילים בחוברות באטמן, ומצד שלישי לא מעט דם ואימה.

חשוב לציין כי החוברת אינה מיועדת לילדים קטנים והיא תחת הסימון T לבני הנוער אשר רגילים לראות כבר דם במשחקי המחשב או בקולנוע ולא ממש מתרגשים מזה. עדיין, לא נעים לראות חדר עם גופות מדממות חסרות ראש.

הבסיס העלילתי, למרות שמורכב מלא מעט פרטים, הוא פשוט מאוד להבנה, ו-וויניק פותח את הקלפים עמוד אחר עמוד כשהוא מזרים רמזים על התעמולה מצד אחד ומצד שני מנסה לתת לנו קצת מידע על הגיבור.

שני העמודים האחרונים, אשר בהחלט יגרמו לקורא להמתין בקוצר רוח לחוברת #2, אינם עמודים שנראה בדרך כלל בחוברת #1 של סדרה רצה.

האומנות של בן אוליבר, שהיא ספק ציור ריאליסטי, ספק ציור בשמן ספק צילום, מספקת תחושה קולנועית ומתאימה באופן כמעט מושלם לעלילה. חייבים לציין את שמו של בריאן רבר, אשר אחראי על הצביעה. רבר משתמש לאורך כל החוברת בצבעים חום, כחול ואפור אשר בעצם מרכיבים את צבעי חליפתו של Batwing ובכך הוא הופך את הצביעה שלו להצהרה סגנונית.

לסיכום, ג'אד וויניק רוקח עלילה קולחת, מהירה ומותחת, בשילוב Gore לאלו שלא אוהבים להישאר עם הכפפות הלבנות והחסודות. כיוון לא מוגדר שנותן לכותב עשרות אפשרויות מסקרנות. אומנות מעולה של בן אוליבר וצביעה סגנונית של בריאן רבר הופכות את Batwing #1 לאחת החוברות היותר טובות וכדאיות באתחול של DC Comics.

8+/10 בסולם רוזנבלום!