ARCHENEMIES #1


כותב: דרו מלבורן
צייר: ייבל ריכט







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 7/10





כולנו באיזשהו שלב בחיים עוזבים את אבא ואימא ועוברים לגור בדירה משלנו, ואם אין לנו יותר מדי כסף אנחנו מוצאים את עצמנו גרים עם שותף. יש המון סוגים של שותפים ולא תמיד זה נגמר רע אבל מה קורה אם יש לך כוחות על ודווקא השותף הוא האויב הכי גדול שלך?

כשזה מגיע לז'אנר של גיבורי-על כמעט כל זווית כבר נעשתה וכוסתה בהרחבה לכן שמגיע רעיון חדש זה תמיד מסקרן. המיני סדרה מספרת את סיפורם של שני שותפים שאחד מהם הוא גיבור על והשני הוא נבל. בחוברת הראשונה אנחנו מקבלים את הפרטים על השניים ורואים כיצד המלחמה ביניהם מתרחבת גם בדירה עצמה. כרגיל בסיפורים מהסוג הזה אחד מהם הוא בחור יפה, לא חכם במיוחד שהכל הולך לו די בקלות והשני מצומק ומריר ובאמת לא קשה להבין מי שם הטוב ומי הרע. הסדרה מספקת המון רגעים מצחיקים שנובעים מהשילוב הזה בין החיים הרגילים של השניים ובין החיים הסודיים שלהם. זה מתחיל שאחד מהם שוכח את המפתחות לבית וממשיך כשהנבל של הסיפור מנסה להיכנס לאגודה סודית ולא כל כך מצליח. החוברת הראשונה מתמקדת בעיקר בדמות הנבל כי מה לעשות היא זאת שמספקת את רוב הרגעים המצחיקים ואם תמיד שאלתם את עצמכם כיצד נבל משיג לעצמו אנשים תקבלו את התשובה בחוברת וזה לא בדיוק מה שציפיתם. כבר מהעטיפה ניתן לשים לב שהחוברת לא לוקחת את עצמה ברצינות וזה ממשיך לאורך כל החוברת ועל מנת לגרום לרעיון שעומד מאחורי הסדרה זה בדיוק מה שהיוצרים צריכים לעשות. הדמויות אומנם כבר מוכרות וסטריאוטיפיות לגמרי אבל רק בגלל שהחוברת לא לוקחת את עצמה ברצינות הדמויות עובדות ומצליחות להצחיק.

הכותב של הסדרה, דרו מלבורן, הוא כותב חדש בתחום ואם אני לא טועה הוא גם קומיקאי בזכות עצמו. מלבורן עלה כאן על רעיון לא רע בכלל והוא מצליח לבצע אותו בצורה טובה כאשר הדמויות שהמציא מצליחות להתחבב על הקוראים בלי שום בעיה. הדיאלוגים והמצבים שהוא בנה לאורך כל החוברת כל כך מוכרים מקריאה רציפה של סדרות גיבורי על שממש קל להתחבר ולהבין אותם. מלבורן לעשות כאן משהו חדש לגמרי מבלי ליפול למלכודת כמו קלישאות או מצבים מוכרים. הכתיבה זורמת מאוד יפה, הדיאלוגים מצחיקים והדמויות עשויות עם הרבה מחשבה. כל זה ביחד מעביר את הרעיון המרכזי של הסדרה בצורה טובה.

הצייר של הסדרה, ייבל גיכט, מצליח להשלים את הסיפור ולעשות את העבודה. האומנות אומנם לא מדהימה והסגנון שלו סביר ולא יותר מזה אבל עדיין זה מספיק כדי להעביר את הסיפור. המצבים הקומיים שנמצאים כאן עובדים טוב גם בזכות הפרצופים הממש מצחיקים ועיצוב דמויות מעולה. כאשר יש סדרה מהסוג הזה חשוב מאוד שגם הצייר לא ייקח את עצמו יותר מדיי ברצינות ויתמקד בדברים החשובים באמת וגיכט מצליח במשימה. היה נחמד אם הסגנון שלו היה הרבה יותר נקי וחד אבל בסך הכל הוא עושה עבודה סבירה ומצליח להעביר את הרעיון לקורא.

לסיכום, יש לנו כאן רעיון לא רע בכלל בכיכוב שני שותפים ששונאים אחד את השני ולכל אחד יש סוד משל עצמו. החוברת הראשונה באמת מצחיקה ומאוד קל להתחבר אליה, הדמויות המרכזיות נראות מספיק מעניינות והעלילה שמסתמנת נראית מבטיחה. אמנם שיפור קל באומנות לא היה מזיק וקצת מתח בעלילה היה רק מוסיף, אבל חוץ מזה הכל טוב.