ANNIHILATION PROLOGUE


כותב: קית' גיפן
ציירים: אריאל אוליבטי וסקוט קולינס







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 8/10





סיפורים קוסמים, ולא חשוב באיזה יקום הם מתרחשים, די-סי או מארוול, תמיד יהיו גדולים מהחיים ובעלי קנה מידה רחבים והשלכות מרחיקות לכת. לאחר שקט יחסי בגזרה זאת מגיע אירוע קוסמי גדול וחדש מבית מארוול, אירוע שמעורר שוב את החלל על כל שלל גיבוריו ויצוריו המוזרים.

החוברת הזאת מהווה כפי ששמה מרמז הקדמה, מיד אחריה יוצאות 4 מיני סדרות מקבילות שכל אחת מהן תעסוק בגיבור אחר ואחר כך, לסגירת הסיפור, תצא מיני סדרה של 5 חוברות. אז מה בדיוק מארוול מתכננים לנו בכל החוברות הללו? בבקשה:

משבר גדול מתחולל ביקום מארוול, "גל ההשמדה" הגיע וגורם למוות והרס בחלל ולאף אחד אין מושג איך לעצור אותו. רוב החוברת מתמקדת בסיפורם של ה"Nova Corps" , כוח השיטור הבין-כוכבי של יקום מארוול. דרך אותו כוח ומה שקורה לו הקורא מקבל מושג על הסטטוס קוו של היקום הקוסמי, מה בדיוק קורה עכשיו ולמה צריכים להיות מודאגים. בחוברת, שמורכבת מהמון הרס וכל מיני יצורים מוזרים, יש כמה פנים מוכרות כמו "דראקס המשמיד" ו"הסופר סקראל" שלמרות ההופעות הקצרות שלהן באות כדי להכין את הקרקע למיני סדרות שיבואו אחר כך. ככל שהחוברת מתקדמת תחושת האבדון מתגברת יחד איתה עד הדף האחרון בה מופיע הנבל הראשי. אין עדיין רמזים או שמועות שיגידו לאן הסיפור לוקח אותנו או מה בדיוק יהיו ההשלכות שלו על יקום מארוול (מלבד כמובן שהוא ישנה את יקום מארוול לעד) ולכן מצד אחד מסקרן להמשיך ולקרוא אך מצד שני קשה לקחת אותו ברצינות. במהלך החוברת אנחנו פוגשים את ארבעת גיבורי האירוע ולומדים היכן כל אחד מהם היה שהאסון התחיל. למי שלא מכיר את הצד הזה של יקום מארוול אין מה לדאוג כי הכל מסופר וגם בסוף יש דפי מידע"שמסבירים לא רע בכלל את מה שבדיוק קראתם. החוברת די עמוסה בסצנות והקוראים סופגים המון מידע, אך למרות זאת היא קלה להבנה הדמיות הקוסמיות של מרוול קימות שנים ואפילו יש כמה וכמה סיפורים קלאסיים בכיכובם, אבל כפי שציון כבר שנים לא היה בהם שימוש בכזה קנה מידה.

הכותב, קית' גיפן, לא זר לסיפורים מהסוג הזה ונראה שהוא מרגיש כאן בנוח. הוא בונה את הסיפור בקצב שנראה איטי ומעמיס על הקורא מידע אבל מאזן את זה עם מנת אקשן גדושה. גיפן מצליח לתמרן בין כל הדמויות והזנים הרבים שמאכלסים את החלל ויוצר סיפור רצוף והגיוני שזז יפה קדימה ולא מתעכב בכלל. גיפן משאיר המון דברים לא פתורים ומעלה את רמת העניין והמתח וזאת כבר בשניים שלושה העמודים הראשונים עם הצגתו של תאנוס והדיאלוג המוזר שלו. גיפן לקח את החלל של מארוול והפך אותו למעניין עם הרעיון שלו לבית הכלא שהוא בעצם תחנת כוח. בנוסף, הופעות האורח הקצרות של דמויות מוכרות גורמת לכם לרצות לדעת מה בדיוק הן עושות שם ומוסיפות לעניין. גיפן כותב דיאלוגים טובים ושוב למרות שהוא מעביר המון מידע הוא עושה את זה בצורה שלא מכבידה על הקורא וזה יאמר לזכותו.

לאומנות בחוברת אחראים שני ציירים מוכרים ומוכשרים:
הראשון, אריאל אוליבטי, מציג אומנות מרהיבה וריאליסטית בעמודי הפתיחה של החוברת. אוליבטי היה אחראי לאומנות היוצאת מן הכלל בסדרת המדע בדיוני Space Ghost שיצאה בדי-סי ולכן זה היה טבעי שמארוול יפנו אליו וכל הכבוד שהצליחו להביא אותו. אין ספק שהוא מצליח לסחוף את הקוראים כבר מהפנל הראשון לעולמות חדשים ונותן הרגשה שמשהו ענק מתרחש מסביבנו.
השני, סקוט קולינס, שאחראי לקצת יותר מהחצי השני של החוברת, מעלה את רמת הציור שלו כשזה מגיע לגודל וגודל זה שם המשחק בחוברת הזאת. מזמן לא ראינו את קולינס מצייר כל הרבה דברים וכל כך הרבה אירועים בחוברת אחת. אין ספק שזה נראה מאוד מרשים אבל הגימור עצמו רחוק מלהיות מושלם ופה ושם יש הרגשה שהוא מיהר כדי לעמוד בלוח זמנים. קולינס, שיודע לצייר אקשן, לא מאכזב כאן וסצנות הפעולה נראות טוב וזורמות יפה מאוד ובעיקר כשזה מגיע לגיבור נובה ששם קולינס עושה עבודה מעולה. לא קל לצייר סיפורים מהסוג הזה ויש אנשים טובים יותר ומוכשרים יותר מקולינס לסוג כזה של סיפור אבל הם עובדים בשביל החברה המתחרה. קצת מוזר שבמארוול בחרו להשתמש דווקא בו אבל בתור חוברת הקדמה קולניס מספיק טוב כדי להעביר את הרעיון הראשוני. צריך לציין את צייר העטיפות דל אוטו, שיספק את העטיפות לכל הסדרות, שכרגיל עושה עבודה מעולה ותענוג לראות עבודות שלו.

לסיכום, מי שאוהב אירועים מהסוג הקוסמי יקבל את מבוקשו ואף יותר מזה, מי שאירועים כאלה לא מעניינים אותו רוב הסיכויים שישתעמם למרות שיש הרגשה שהגישה אל האירוע היא חדשנית יותר. מדובר על סיפור בעל קנה מידה עצום ומי שעד היום לא קרא סיפורים מהסוג הזה כדאי לו להציץ בחוברת רק כדי לראות עד כמה סיפורים בגודל הזה יכולים להיות מעניינים וטובים אם מבצעים אותם טוב.