Anna Mercury
מאת גל פלודה

מו"ל: Avatar Press
פורמט: סדרה מוגבלת
ז'אנר: מדע בדיוני
מס' גליונות: 5
כותב: וורן אליס
אומן: פקונדו פרסיו
תאריך הוצאה לאור: מרץ 2008 - דצמבר 2008

---

הביקורת הזו תתמקד בקומיקס שרובכם בטח אפילו לא שמעתם עליו, וזה בסדר גמור. בשביל זה אנחנו פה.

תרשו לי רק להתחיל ולומר שאני מאוד אוהב את וורן אליס. אה, התכוונתי ככותב קומיקס. לא במובן הגופני כמובן... לא שיש בזה משהו רע. רק רציתי להבהיר את הנקודה.

בכל אופן, מאז שהתוועדתי אליו דרך יצירת המופת שלו Transmetropolitan, החלטתי שאני רוצה עוד, עוד וורן אליס. אה... את הכתיבה של וורן אליס. לא את הכותב... לא שיש משהו רע בזה.

אליס הוא אחד מאותם כותבים (מועטים, למרבה הצער) שמצליחים לקחת גם את הנושא הבנאלי והטחון לעייפה ביותר ולהפוך אותו למשהו שמעניין לקרוא, בשילוב נדיר של תחכום, הומור, רעיונות לא שגרתיים ובעיקר הבנה עמוקה של מדיום הקומיקס.

ההבנה הזו מגיעה לידי ביטוי שהוא כותב סיפור גיבורי-על תוך שהוא מצליח ליצור יקום והיסטוריה חדשים ומלהיבים אך עם זאת מאוד מובנים ומוכרים, למשל ב-Planetary וגם ב-The Authority, ואיך אפשר בלי להזכיר את מה שעשה ליקום של מארוול בסדרה הקצרה, המבריקה והמופרעת לחלוטין .Nextwave: Agents of H.A.T.E (שם למי שלא מכיר, אליס פחות או יותר מתעלל ומסתלבט על חשבון כמעט כל הדמויות המוכרות של יקום מארוול).

לכל זה ציפיתי כשהתיישבתי לקרוא את Anna Mercury. הסדרה, שפורסמה לראשונה בחוברות לפני כשנה וכאוגדן בתחילת השנה הנוכחית, עוסקת באנה לואיס בריטון, בחורה בריטית רגילה למדי שעובדת בעבודה בלתי רגילה לחלוטין. אנה היא סוכנת של משרד ההגנה הבריטי ומסופחת לפרויקט סודי ביותר שנקרא The Constellation Project.

הפרויקט מתחזק למעשה קשר מסוכן ואמין למחצה עם עולמות מקבילים לכדור הארץ שנמצאים במסלול בלתי נראה מסביבו, שהתגלו במקרה כבר ב-1943.

אותו גילוי מקרי הביא למעשה לשינוי תרבותי טכנולוגי של אחד העולמות וגרם לתסיסה חברתית שהובילה למלחמת אזרחים.

בדומה לעקרון Prime Directive המיושם ביקום "Star Trek", הממשלות האחראיות על הפרויקט מחליטת כי אין ליידע את תושבי העולם המקביל על קיומנו ולצמצם למינימום האפשרי את מספר האבידות בנפש כתוצאה ממלחמת האזרחים שפרצה.

כאן נכנסת לתמונה אנה שלנו, כאשר היא עוטה על עצמה את שם הקוד "אנה מרקורי", פיאה אדמונית מנופחת ובגד גוף צמוד ביותר מעור.

הטכנולוגיה המאפשרת את שיגורה לעולם המקביל מעניקה לה גם יכולות על-אנושיות לפרק זמן קצוב, כך שהיא יכולה לקפוץ למרחקים גדולים, להגיב במהירות ברק בעת קרב ואפילו להשפיע על המחשבה ושאר דברים מגניבים.

אנה יוצאת למרוץ נגד הזמן בניסיון למנוע מעיר-מדינה אחת להשמיד עיר-מדינה אחרת ע"י נשק יום הדין שמוצב על הירח של אותו עולם. העלילה מתקדמת יחד איתה בקצב מסחרר ששומר יפה על רמת האקשן והריגושים לצד החשיפה של סיפור הרקע הלא פשוט.

העולם המקביל מעוצב בדומה לציורים שהיו בחוברות הקומיקס והמד"ב של שנות ה-50, ואליס יוצר סביבה ייחודית בה יש בניינים בעיצוב אר-דקו ומכוניות ישנות, לצד טכנולוגיה מוזרה של תחנות כוח ורקטות כסופות שעובדות על עקרון המגנטיות.

משהו בעיצוב הדמות של אנה מרקורי הזכירה לי משום מה הכלאה בין הדמות של איאון פלקס ל-Ragged Robin מסדרת The Invisibles של גרנט מוריסון, אם כי אני בטוח שאליס שאב את ההשראה שלו ממקומות אחרים, או שלא. אי אפשר לדעת.

האומנות של הצייר הלא ממש מוכר פקונדו פרסיו מלווה את העלילה היטב ביצירת אותו עולם - עולם מאוד מוכר מצד אחד אך שונה ומוזר לחלוטין מצד שני. אי אפשר לומר על הציורים שלו שהם מהפכניים או ממש פורצי דרך, אך הם עושים את עבודתם היטב.

לסיום, אני יכול לסכם ולומר שהאוגדן הזה בהחלט השאיר לי טעם של עוד וציפייה להמשך העלילות הלא יאמנו של אנה מרקורי - סוכנת העל בבגד העור הצמוד.