AMERICAN VIRGIN #1-#4


כותב: סטיבן טי סיגל
ציירת: בקי קלונן







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 5/10





הלוגו של וורטיגו בדרך כלל מסמן על איכות, תת הכותר הזה מבית די סי היה אחראי על כמה מסדרות המופת שיצאו בעבר וגם אחראי על כמה מהסדרות הטובות ביותר שיוצאות היום. הכותר מרשה לעצמו להתעסק בנושאים שבדרך כלל לא מקבלים ייצוג בקומיקס הרגיל והקוראים מקבלים מגוון גדול יותר של סיפורים ובדרך כלל בעלי טון מבוגר יותר. הסדרה שלפנינו עוסקת בכומר והמטיף אדם צ'יימברלין. הבחור שבקושי יש לו 20 הוא בתול, דתי אדוק ולא מודע לרגע שהחיים אותם הוא מכיר עומדים להשתנות ללא היכר.

אדם צ'יימברלין חי את החיים הטובים, יש לו תוכנית מצליחה, כסף, מעריצים וחברה אוהבת שעומדת להתחתן איתו ברגע שתחזור משליחות הומניטארית באפריקה. אדם עומד בראש תנועה שקוראת לצעירים לשמור על בתוליהם עד החתונה ולא לקיים יחסי מין עד אותו רגע מיוחד ומרגש לאחר החופה. כבר בחוברת הראשונה עולמו הלכאורה מושלם של אדם מתנפץ והוא מוצא את עצמו במסע לא מתוכנן שבסופו הוא לומד דברים לא כל כך נעימים על עצמו ועל הסובבים לו. ההרצה הראשונה בעלת ארבעה חלקים באה לבסס את שאר הסדרה ועושה עבודה נחמדה אך לא יותר מזה. הדמות הראשית של אדם היא די טרחנית, קשה להתחבר אליה ובגדול לא כל כך אכפת לכם מה קורה לה. דמויות המשנה מתגלות כהרבה יותר מענייניות ובעיקר עם הרבה יותר עומק ומשקל. אם שאר הסדרה תהיה כמו ארבע החוברות הראשונות אז לא מחכה לנו סיפור יותר מדי מעניין למרות שעדיין לא כל כך ברור מה רוצים מהקוראים. אחת הבעיות המרכזיות של הסיפור (בעיקר לקוראים שאינם נוצרים) זה ההישענות על הדת הנוצרית, מרכיביה והאמונה החזקה שקיימת בתוכה. אומנם קל מאוד להבין את הדת והיו כבר סדרות בעבר שנשענו על אותה דת (פריצ'ר לדוגמא) אך עדיין בסדרה הזאת היא אחד הדברים שמניעים את הדמות ואת הסיפור קדימה.

הכותב, סטיבן טי סיגל, שמוכר מעבודתו על האקס-מן ועל כמה כותרי ורטיגו הצליח לא לעניין אותי. הדמות הראשית שבנה די מעצבנת והסיפור היה חביב אך לא יותר מזה. סיגל עלה על רעיון נחמד שבגדול הוא רעיון כלל עולמי אבל עדיין לקהל האמריקאי יהיה קל יותר להתחבר אליו. ארבעת החוברות שמספרות על המסע שעובר אדם ועל הגילויים כתובות היטב, הדיאלוגים טובים, יש הפתעות אך עדיין קשה מאוד להבין מה רוצים מאיתנו ולמה זה אמור לעניין מישהו. הכישלון הגדול של סיגל הוא בבניית הדמות הראשית, היא לא מעניינת, היא צפויה ובעיקר היא בלתי נסבלת ולכן קשה מאוד להתחבר אליה.

הציירת, בטי קולנן, שמוכרת מעבודתה על סדרת דמו עושה כאן עבודה טובה. הסגנון שלה שמתאפיין בהבעות הפנים המוגזמות, הרקעים החסרים והקווים הנוקשים סוגר יפה את הסיפור. מצד אחד הבעות הפנים, חריקת השיניים והעיניים המודגשות תורמות לסיפור אך מצד שני גורמות להרגשת אי נוחות ולחץ. החוברת הראשונה הייתה הטובה ביותר מבחינת ההשקעה ובשאר החוברות הייתה הידרדרות קלה.

לסיכום, סדרה חדשה מבית וורטיגו על מטיף דתי שחייו עוברים תפנית גדולה. מי שמחפש כאן את הדבר הגדול הבא לא ימצא את מה שהוא מבקש. סיפור חביב אך אין הרגשה של מטרה ולא כל כך מבינים מה רוצים ממכם. הדמות הראשית מאוד מעצבנת והציור רק תורם לתחושת העצבנות.