ALL STAR SUPERMAN #3


כותב: גרנט מוריסון
צייר: פרנק קוויטלי







הביקורת של: יובל

התרשמות כללית: 10/10





סופרמן היה הראשון, את זה אי אפשר לקחת ממנו, הרבה טוענים שהוא מושלם מדי וקשה לקרוא סיפורים שלו כי הסוף ידוע מראש. הסדרה הזאת באה לספר סיפורים מההתחלה ומצליחה לעשות זה בצורה כל כך שונה שקשה להתעלם ממנה.

חוברת 3 מתמקדת בעיקר בלויס ליין וההשפעה החזקה שיש לה על סופרמן/קלארק קנט. הכוח שיש ללויס על סביבתה זה מה שבעצם עושה את החוברת הזאת ומניע אותה קדימה כאשר שאר הדמויות שמופיעות הן רק ברקע. כמובן שסופרמן ממשיך להתפתח כאן ומוצגים עוד חלק מהכוחות שלו אבל הוא עדיין לא העניין המרכזי כאן. הכל מתחיל שלויס ליין מקבלת מתנה מסופרמן, כוחות על לעשרים וארבע שעות, ומאותו רגע הבלאגן חוגג. סופרמן, שרק רצה להעביר יום במחיצת אהובתו, נאלץ להתמודד עם מפלצות שפולשות למטרופוליס, צמד גיבורים מהעבר ויש גם חידה של חיים ומוות. הסיפור של אותו יום כולל בתוכו רגעים מוזרים ומצחיקים והסוף שלו הוא המצחיק מכל (משהו שקשור לפרסומת קטנה בעיתון). חוץ מהסיפור מוצגת עלילת משנה שכנראה תתפתח בחוברות הבאות ורומזת שעתיד הסדרה עומד להיות מעניין עוד יותר. החוברת

שתי סדרות יוצאות כרגע תחת הליין החדש שנקרא אול-סטאר והאמת קשה לדעת למי בדיוק מתייחס התואר, לסדרות או לצוותים שעובדים על הסדרות. על כל סדרה אחראי צוות על שמביא את הזווית והמוניטין שלו לסדרה. גרנט מוריסון, שידוע בתור כותב בעל רעיונות מדהימים ומשונים, קיבל על עצמו את סופרמן ומציג אותה כמשהו שונה ממה שהכרנו. מדובר בסופרמן חכם ואנושי הרבה יותר ממה שהורגלנו ובעל הרבה יותר רבדים ועומק. צריך לזכור שמדובר בתחילת דרכה של הדמות ומוריסון מצליח להעביר את הרעיון בלי שום בעיה. הדיאלוגים והדמויות המוזרות של מוריסון הן סימן ההיכר שלו וגם כאן הוא לא מוותר על אף טריק. הרעיונות שהציג בחוברות הראשונות ממשיכות להתפתח כאן ובחוברת השלישית הוא ממשיך לפתח את הקשר בין לויס ליין לסופרמן ועושה זאת בדרכו המוזרה והמעניינת.

הצייר, פרנק קוויטלי, שעבד עם מוריסון בעבר, עושה כאן את אחת העבודות הטובות שלו עד היום למרות שהדיו הדיגיטאלי משווה לחוברת מראה דהוי משהו ולא עושה צדק עם קוויטלי. הפירוט של הפאנלים והתנועה שקיימת בחוברת הם בין הטובים שניתן למצוא היום בסדרה רצה. סופרמן נראה חזק ומרשים בדיוק כמו שהדמות הזאת צריכה להראות. הקו העגול ולפעמים מוגזם של קוויטלי משרת את הסיפור של מוריסון ומשלים אותו בצורה שגורמת לקוראים להבין ששום צייר אחר לא היה עומד במשימה כמו קוויטלי. דמויות המשנה שמוצגות בחוברת, הרקעים המפורטים, הכל סוגר את הסיפור ומעביר אותו לקוראים בצורה כל כך טובה שאי אפשר לא לשים לב עד כמה הצוות הזה מוצלח ביחד.

לסיכום, כפי שנאמר כבר סופרמן היא דמות שמאוד קשה לעבוד עליה ומאוד קשה לשבור לאנשים את הדעה שיש להם על הדמות, אבל מוריסון וקוויטלי מצליחים לעשות את זה ובגדול. הסדרה מסתמנת כלהיט ענק ובצדק, רעיונות וזווית סיפור משונים הופכים את הסדרה לקריאה מעניינת ושונה ממה שהורגלנו ואסור לשכוח לרגע שמדובר בגיבור העל הראשון.